זוכרת,
אזכור לא אחת:
את קול פעימות הלב
בקצב עולה
כאילו מנסה הוא לפרוץ החוצה את הכלוב ההולך וקטן
הולך וסוגר
את הזמן הקופא שחמק לך בין האצבעות
את קול צחוקו של הכאב
הגובר על צחוקך שלך.
זה תרגיל כתיבה שקיבלתי איפשהו..
קראנו שיר שמתחיל ב"זוכרת/אזכור לא אחת" וביקשו מאיתנו להמשיך איך שאנחנו רוצים.
מה אתםן חושביםות?
BẠN ĐANG ĐỌC
העולם שלי
Thơ Ca"שלא נהפוך לאדם ששואל 'מה קורה' בלי שיהיה לו אכפת ואדם שעונה 'הכל בסדר' בלי להודות שהוא מפורק מבפנים." (חלק מהקטע "כל עוד אכפת") פה אני אעלה קטעים קצרים/שירים/מחשבות. מוזמניםות לכתוב לי אם אתם רוציםות לדעת מה הדעה/הגישה שלי לגבי משהו. תזכרו שאני תמ...
