אתם מכירים את התחושה הזו?
מכונית עוברת, ידיים נפרדות, תנועות אוטומטיות שמסתירות כל רגש ומסגירות את הכאב.
פחד מצמרר בכל פעם שלא הספקנו, בכל פעם שהרשנו לעצמנו להרגיש.
נשיקות שנפסקות, פנסים שמנסים לחשוף אותנו. כמעט ונכשלנו, כמעט וגילינו את הסוד הנורא.
אתם מכירים את זה? את הרגע הזה שבו אתם כל כך מאוהבים? כל כך באמצע, כל כך ברגש, כל כך אני אוהבת או..כל! או כל דבר אחר עכשיו כי אני מכירה את הילד הזה שעובר בצד השני של הרחוב?
מכירים את זה שאסור לכם להיות? שמותר לכם לשנוא מותר לכם לכאוב מותר לכם לההירס מותר לכם לפגוע,
אבל אסור לכם להתנשק אסור לכם לגעת אסור לכם לדעת אסור לכם לאהוב.
אתם מכירים את התחושה הזאת? את השמחה והאהבה שנקטעת בגלל שני פנסים של מכונית, קול צעדים או טלפון?
מכירים את הגאווה הזאת שנחבאת לה בארון?
אז כמה מילים על היום: 17/5 הוא יום ההבנ"ה (היום הבינלאומי למלחמה בהומופוביה ולהט"בופוביה). ביום זה מציינים את המאבק בהומופוביה, מעלים לסדר היום את הנושא של הקהילה הגאה והאלימות נגדה ושואלים את עצמנו מה אפשר לעשות כדי שהעולם שלנו יהיה מקום טוב יותר לחיות בו. כן. גם למי ששונה מאיתנו. גם למי שאנחנו לא מסכימים עם הזהות שלו. אתמול, "איגי" (ארגון הנוער הגאה) ערך שלושה טקסי יום ההבנ"ה. המיוחד בשנה זו היה שבמקום שהטקס יהיה רק בתל אביב, היו שני טקסים נוספים-בבאר שבע ובחיפה. לשמחתי נכחתי בטקס שהיה בבאר שבע והתרגשתי מאוד. ממליצה לכולםן לבקר שנה הבאה באחד הטקסים, לשמוע שיח פתוח ומכיל ולנסות להכיר בעוד זהויות.
שיהיה לכולנו יום הבנ"ה שמח וגאה. והלוואי שההומופוביה תפסיק לחגוג. אני לא אתן לה לנצח. ואתםן?
JE LEEST
העולם שלי
Poëzie"שלא נהפוך לאדם ששואל 'מה קורה' בלי שיהיה לו אכפת ואדם שעונה 'הכל בסדר' בלי להודות שהוא מפורק מבפנים." (חלק מהקטע "כל עוד אכפת") פה אני אעלה קטעים קצרים/שירים/מחשבות. מוזמניםות לכתוב לי אם אתם רוציםות לדעת מה הדעה/הגישה שלי לגבי משהו. תזכרו שאני תמ...
