Chapter 2

2.5K 204 53
                                    

חיוך ערמומי הופיע על פניו של יונגי "קדימה, למי אתה מחכה? תעתיק לי." הוא צחקק ושילב את רגליו שהונחו על שולחן הכתיבה.

ג'ימין הניח את העיפרון על השולחן, הסתכל על יונגי לאחר שהכעיס אותו לגמרי, ואמר בשקט; "היית מת שאני אעתיק לך. תעתיק לבד אידיוט".

החיוך של יונגי ירד מפרצופו לאחר ששמע את מה שג'ימין אמר לו. אף אחד, אבל אף אחד בחיים לא סירב לו או התחצף אליו, הוא לא הבין מאיפה ג'ימין, הבחור השקט והחדש, קיבל את הביטחון לענות לו בכזאת צורה.

ג'ימין חזר להעתיק מהלוח, ויונגי נעץ בו מבט זועם."אני מאוד מקווה בשבילך שהספקת לעשות משהו בחיים המסכנים שלך, כי בקרוב-" יונגי נקטע על ידי המורה שהייתה בדרך אל שולחנם של יונגי וג'ימין.

"יונגי, אתה מעתיק?" המורה שאלה, ויונגי מיד חטף את מחברתו של ג'ימין במהירות, גורם לג'ימין להביט בו בהלם לאחר מה שאמר.

"כן, העתקתי הכל, תראי," יונגי הרים את המחברת והראה למורה את הדפים המלאים, הוא ידע שג'ימין עכשיו מביט בו, הוא ידע שג'ימין מעוצבן לגמרי בשל פעולתו אך זה לא הפריע לו,זה רק גרם לו להשתעשע יותר ויותר.

ג'ימין הסתכל על יונגי בשנאה, הוא שנא אותו, הוא שנא את איך שהוא מתנהג אליו, הוא פשוט שנא את הבן אדם הזה. לפתע המורה נקבה בשמו של ג'ימין, וקטעה את מחשבותיו.

"מה זה?!" המורה אחזה במחברתו הריקה של יונגי שהייתה בחלק של ג'ימין בשולחן. בזמן שיונגי חטף את מחברתו של ג'ימין במהירות, הוא החליף בין המחברות שלהם.

"זה לא ש-"

המורה קטעה את ג'ימין ואמרה בכעס "למה לא העתקת?! אתה אולי חדש אבל אין לך פטור מהעתקה!" המורה זרקה את המחברת על השולחן בחוזקה וגרמה לג'ימין להישאר חסר מילים.

"אבל-"

המורה קטעה פעם נוספת את ג'ימין באכזריות "תבוא אליי בסוף השיעור," היא הביטה בו בזעף והתקדמה לכיוון הלוח על מנת להמשיך את השיעור.

ג'ימין הסתכל על יונגי וראה שחיוך ערמומי מרוח על פרצופו לאחר מה שקרה הרגע.
"מה אתה מחייך אידיוט," אמר ג'ימין בשנאה, הוא שנא לראות את החיוך הזה, הוא נמאס עליו.

צחוקו השקט של יונגי נשמע ולאחר מכן הצלצול שהכריז שהשיעור נגמר נשמע בקולניות. לאחר דקות ספורות הכיתה התרוקנה ובה נשארו רק ג'ימין והמורה המאוכזבת שנאלצה לתת לג'ימין עבודת הגשה על הנושא שנלמד בשיעור מפני שלא הקשיב.

"בגלל שלא העתקת מהלוח, ולא הקשבת לי, אתה תצטרך להגיש לי חיבור בן עשרה עמודים על מלחמת העולם הראשונה לעוד יומיים,"עיניו של ג'ימין נפערו, זה עונש שלא הגיע לו, הכל בגלל יונגי, בגללו הוא אמור להגיש עבודה כל כך גדולה בזמן כל כך קצר. הוא ניסה להסביר זאת למורה אך היא לא הקשיבה לו.

Criminal ↬ YoonMinWhere stories live. Discover now