Devil and Angel

Part-29

אני מחייך ונושק לשפתיה, היא מצמידה אותי לגופה ולוחשת כמה שהיא אוהבת אותי, "מחר אנחנו שנתיים ביחד" היא אומרת ואני מחייך.

דיאנה לפתע מתפרצת לחדר עם הטלפון שלי "מחפשים אותך אבא" היא אמרה וחייכה.

לקחתי ממנה את הטלפון ועניתי, "היא התעוררה?" שאלתי והוא ענה לחיוב.

"איימי אני אדבר איתך עוד כמה שעות" אמרתי ושמתי את החולצה, מושך את דיאנה ביחד איתי ואנחנו הולכים לבית חולים.

-

"אמא התעוררה?" שאלה והנהנתי, "כן מותק" אמרתי.

"ואתם תחזרו ותתחתנו?" שאלה.

"אני ואמא לא ביחד, יש לי חברה אחרת" אמרתי והיא שילבה את ידיה בכעס והנסיעה עברה בשתיקה.

-

דיאנה לא חיכתה הרבה זמן והתפרצה לחדר של ג׳וסלין, "אמא" היא אמרה וניסתה לעלות על המיטה וג׳וסלין עזרה לה וחיבקה אותה.

דיאנה לחשה לג׳וסלין משהו באוזן ובמהרה החיוך שהיה לג׳וסלין ירד. "אמא את עדיין יפה" דיאנה התחנפה וג׳וסלין צחקה ונישקה את ראשה.

"דודה קיילי באה כבר?" דיאנה שאלה וג׳וסלין הנהנה.

"אתה תעמוד בצד בלי להגיד לי שלום?" שאלה והסתכלה עליי.

-מנקודת מבט של ג׳וסלין-

התאכזבתי, ציפיתי שהוא עדיין ישאר לצידי ולא יעזוב, הרופא אמר שהייתי בקומה שנתיים, שנתיים נלקחו מהחיים שלי, הכל באשמתו, הכל באשמת הגבר שאני אוהבת בכל ליבי, הייתי מעדיפה למות מאשר לדעת שהגבר שלי אוהב מישהי אחרת.

"אתה תעמוד בצד בלי להגיד שלום?" שאלתי והסתכלתי עליו.

הוא חייך והתקרב לנשק את ראשי, "אני רוצה משמורת על דיאנה" אמרתי שדיאנה ירדה מהמיטה שלי.

"יקח לי כמה חודשים להשתקם ואז אני אקח אותה" אני אומרת בקור.

"לא." קבע וגלגלתי עיניים, "אז נערב את הבית משפט" עניתי.

"דיאנה אוהבת את הבת זוג שלך?" שאלתי והוא לא ענה.

"לא, היא רעה" דיאנה התערבה ודין התעצבן.

"אל תדברי ככה על חברה של אבא שלך" אמר בכעס וליבי נצבט, "אני לא אוהבת אותה." דיאנה אמרה ואחזה בידי.

"מה היא עשתה לך?" שאלתי והיא חשבה.

"היא אמרה שאבא והיא יתחתנו ואז היא תשלח אותי למקום של צבא" אמרה.

"אני אשלח אותה לכוס של אמא שלה" מלמלתי לעצמי.

"תפסיקי לשקר" נזף בה.

"צא לי מהחדר, תיקח אותה עוד שעה" אמרתי בכעס והושבתי אותה לצידי.

-

-נקודת מבט של דין-

"למה את משקרת לאמא?" שאלתי את דיאנה והיא לא ענתה לי.

"אני לא משקרת" אמרה בכעס.

"את כן, איימי אוהבת אותך" אמרתי.

"היא לא!" היא צעקה שנכנסנו לבית והיא רצה לחדר שלה.

"לא סיימנו לדבר, רדי!" קראתי ואז נכרכו שתי זרועות קטנות סביב ביטני וחייכתי.

"מה קרה?" שאלה שהסתובבתי אליה ונישקתי אותה.

"היא שיקרה לגבי משהו" מלמלתי והיא אחזה בידי.

"היא ילדה קטנה מאמי, כולם משקרים בגיל הזה" ענתה והצדקתי אותה.

-

-נקודת מבט של ג׳וסלין-

השתחררתי מהבית חולים אחרי חודשיים, אני לא הודעתי לאף אחד ואני נוסעת ישר לבית של דין, לקחת את דיאנה.

פתחתי את הדלת עם המפתח שלי, אמא שלי הביאה לי תיק מהבית ועוד כמה דברים שאזדקק להם כמו הארנק שלי, המפתחות של המכונית והבית ועוד-

עליתי במדרגות ונכנסתי לחדר שלי ושל דין, מזועזעת לראות את הכלבה שגנבה את הגבר שלי חבוקה בזרועותיו במיטה שלי! סגרתי את הדלת והלכתי לחדר של דיאנה, היא הסתובבה ורצה לעברי, "אמא" היא צעקה וחיבקה אותי,

"אנחנו הולכות לטייל?" שאלה והנהנתי.

היא הוציאה חולצה וג׳ינס מהארון שלה והתלבשה, נעלה נעלי בובה וביקשה שאסרק את שערה, "מי את?" נשמע קול צורם.

"אוי את הבייביסיטר? אמרנו לך להגיע ב9 בערב לא בבוקר" היא ענתה לעצמה.

"אבל זה טוב תקחי את המפלצת הזאת" הוסיפה ואגרפתי את ידיי.

"את מפלצת" צעקה דיאנה וחייכתי.

"שתקי את הפה שלך" אמרה אותה אישה והפעם לא התאפקתי.

"שתקי תגידי לאמא שלך, לא לבת שלי מובן?" צעקתי והיא לפתע קפאה.

"כן אני אמא שלה ועוד פעם אחת תיפני לבת שלי אני אשבור לך את העצמות מופקרת" קראתי והרמתי את דיאנה על ידיי וחלפתי על פניה ועל פני דין.

"לאן את לוקחת את הבת שלי?" שאל ובא אחרי.

"רחוק מהמפלצת המופקרת שלך" פלטתי ויצאתי מהבית.

-