"זה באשמתי" היא מתחילה לספר, "הוא הביא אותי לבית שלו, דיברנו שתינו ולבסוף התנשקנו, בלהט הרגע עלינו לחדרו והתחלנו להתפשט, הוא עצר ואמר שהוא כבר מגיע, חיפשתי בחדרו דברים, מצאתי שקית קטנה עם כמה כדורים לבנים, זה היה סמים ושפכתי את זה לאחד הכוסות זה נמס במהירות, רציתי לשפוך את זה אבל הוא חזר ולא נתן לי לנשום אז שכבנו, זה היה הסקס הכי מדהים שהיה לי! נרדמנו ואז במהלך הלילה הוא לא היה לצידי, הרגשתי בחסרונו וקמתי, רואה אותו שרוע על הרצפה שהכוס מנופצת על ידו וישר התלבשתי, הוא היה בלי דופק שבדקתי אותו לכן הלכתי הייתי לחוצה כל כך ושהגעתי לבית אחרי כמה זמן לא ראיתי אותך והתקשרתי" היא לוחשת ומתחילה שוב לבכות.
אני מחבקת אותה ומנשקת אותה במצח, "זה לא באשמתך! קטנה שלי, ימצאו את הגופה שלו ולא יקשרו אותך לזה" אני אומרת,
"לא ימצאו את הגופה בזמן הקרוב, הלכנו לבית שלו שמחוץ לעיר במרחק של כמה שעות טובות" היא אומרת.
אני שותקת ומניחה את ראשה על רגליי, "שכבתי עם דין" פלטתי.
היא מרימה בזהירות את ראשה ואני מתחילה לבכות, "לא התכוונתי שזה יגיע למצב הזה, לא רציתי לשכב עם האויב שלי, הוא אמר לי דברים כל כך.. כל כך יפים, אני יכולתי להתאהב בו, אבל לא הקשבתי לאף מילה שלו, ואז שהתקשרת בדיוק יצאתי מהחדר שלו ובזמן שחיכיתי לך ראיתי את התמונה שלו, את התמונה של האיש שהרס לי את החיים, אני עוד שנייה מתתי." אני אומרת מבין כל הדמעות.
"זה הלילה הכי נוראי" היא פולטת "שעברתי" מוסיפה.
אני מחבקת אותה ואנחנו שוקעות לשינה עמוקה שכל פנינו מרוחות באיפור. אני מחליטה לרדת מהתוכנית, אני אקרוס, יש לי הרגשה שאני אתאהב באויב שלי, אני לא רוצה בזה, אני בטוחה שקיילי תרצה להיות נוכחת בהלוויה של אוליבר ואני אלך איתה ואשכנע אותה שנעבור לקולא׳ג שקרוב לבית.
אני כל כך פחדנית.
-
ערב למחרת אני פוגשת את דין במועדון הריק, "אהבתי את הבריחה" הוא לוחש לאוזני,
"חברה שלי הייתה זקוקה לי" אני אומרת,
"היא שמעה על חבר שלה?" הוא שואל לפתע ואני מרימה גבות,
"הם רבו או משהו כזה, לא הבנתי כל כך" שיקרתי.
"הוא מת ממנת יתר, תודיעי לה שהלוויה שלו תהיה בשבוע הבא ביום ראשון כי ההורים שלו לא בלונדון" הוא אומר והולך למשרד שלו. אני שולחת לקיילי הודעה והיא מקליטה לי שהיא תדבר איתי מאוחר יותר.
-
יום ההלוויה מגיע, הכנתי את עצמי בימים האלה, אני הולכת לפגוש את רוג'ר ומאט, הארורים שהרסו לי את החיים, "אני עוזבת אחרי הלוויה את מוזמנת לבוא איתי" אני אומרת שאני מתחילה להתלבש בשחורים.
"אני אבוא, אני אשכח ממנו יותר מהר" אמרה והתלבשה בחולצה ארוכה שחורה ובג'ינס קרעים שחור, כך גם אני.
-
אנחנו מגיעות לבית יחסית גדול, אנחנו יוצאות מהמכונית שלי ואני לפתע קופאת, "אני לא מסוגלת" אני לוחשת ואוחזת בידה.
"את כן! ג'וס אין אמיצות ממך גיבורה שלי, מי הם? סתם עלובים" היא אומרת ואני מחבקת אותה חזק והיא מרגיעה אותי ושאני נרגעת אנחנו מגיעות לבית.
-
YOU ARE READING
Devil and Angel
Romanceהעבר.. העבר שלה הוא העתיד שלה, הכאב שנאגר בה הפך לשנאה בלתי מוסברת, היא רוצה לנקום, לנקום במי שפגע בה.
