Devil and Angel

Part-21

"על מה אתה מסתכל?" שאלתי שהתיישבתי בין רגליו,

"מחר יום השנה של אמא שלי" לחש "אני נוסע היום בערב וחוזר בערב למחרת" הנהנתי והנחתי את ראשי על חזהו, הבטן שלי גודלת וגודלת והבטן שעיצבתי במשך 5 שנים, נעלמה.

"את לא שמנה" הוא מלמל לאוזני וחייכתי.

"קצת" לחשתי, "אולי" אמר והטחתי את ידי על רגלו והוא צחק.

"אתה צריך לומר לי שאני לא שמנה, שאני רזה" אני צועקת והוא צוחק הרבה יותר.

"היא טיפשה אבל באמת שהיא הייתה שמנה" אמר והנהנתי בעודי נזכרת בזוג שראינו בפארק, האישה הייתה בהריון ושאלה את בעלה אם היא שמנה והוא ענה לה שקצת והיא צעקה בכל הפארק שהוא צריך להגיד שהיא רזה ולא שמנה ומאז זאת בדיחה פרטית שלנו.

"אני דווקא אוהבת את הבטן הענקית הזאת למרות שהבטן המעוצבת הלכה לפח אבל זה בסדר" אני אומרת ומרימה מעט את ראשי והוא נושק למצחי.

"תודה שנשארת איתי ולא הלכת לעבודה" אמרתי והרגשתי את גופו נדרך.

"אני אוהב אותך" הוא לחש וקם בזהירות ועלה מעליי, כפות ידיו לצד ראשי מחזיקות אותו שהוא לא ימחץ לי את הבטן שעדיין הרגישה את הקוביות המשורטטות והחזקות שלו, הוא נשק לשפתיי ואז עבר לקו הלסת, לצוואר, לכתף החשופה, לחזה שגדל מעט בעקבות ההריון, לבטן הגדולה שלי, הוא נשק לה מספר פעמים וחזר לשפתיי, חייכתי לנוכח הבקשה שלו לפני כמה חודשים.

-

"תתחילי ללבוש חולצות בטן או גופיות שאני בבית" אמר שנכנסתי לחדר

"למה?" שאלתי וצחקתי.

"כי אני רוצה לנשק את הבטן הזאת כל שנייה ושנייה עד שתלדי" הוא לחש ופשט את חולצתי.

מנשק את החזה שלי ויורד לבטן העליונה, ואז בהדרגה לבטן התחתונה, הוא לוחש לבטן כל מיני דברים שגומרים לי לחייך ובעיקר להסמיק, "שאת יוצאת משם אל תשכחי להגיד לאמא תודה, תודה על זה שהיא גרמה לאבא להיות מאושר" הוא לוחש ואני מרימה את ראשו והוא קם, אני נושקת לשפתיו והוא אוחז במותניי כתגובה.

-

22:42 הוא עדיין לא הגיע, אני כל כך דואגת לו, קמתי מהספה והלכתי למטבח, מחפשת שוקולד או משהו מתוק שירגיע אותי. אני מוצאת שוקולד lion השוקולד שאני הכי אוהבת, אני זורקת את העטיפה לפח ונוגסת בזהירות את השוקולד, אחרי דקה אני נרגעת, אני מסיימת את השוקולד ושוטפת את הידיים, "למה את ערה?" נשמע קולו מאחוריי.

הרמתי את עיניי לשעון 22:54 "מאותה סיבה שאתה ער" אני אומרת בכעס.

"מצטער זה בגלל מועדון החדש שפתחתי, מצאתי כמה ברמנים ומלצריות לוי איי פי" אמר והבנתי.

"כבר חודש שאתה מגיע בשעות האלה! שאתה בכלל אמור לחזור ב9." אני צועקת.

"אל תצעקי, מתפוצץ לי הראש" הוא אומר ואני מרימה את גבותיי, זורקת את המטלית לשיש והולכת לעבר המדרגות,

"תישן בסלון או בחדרי אורחים" אני אומרת וממשיכה לעלות.

-

לא הצלחתי להירדם, קמתי מהמיטה וירדתי במדרגות, נכנסתי לחדר אורחים הראשון והוא היה שם, באתי להתקרב למיטה ואז שמעתי משהו מתפוצץ, כמו שבירה של ביצה, "דינו" אני צועקת והוא קופץ רואה אותי עומדת בפתח החדר,

"מה קרה?" שאל והתקרב אליי, "ירדו לי המים" מלמלתי.

"היא בדרך?" שאל והרגשתי את החיוך שלו.
"דינו אתה מוכן להביא את המכונית הארורה לפני שאני יולדת בבית?" אני צועקת והוא מרים אותי.

-

דין מתקשר לאמא שלי ולאחיותיי ומודיע להן שאני בבית חולים, אני עדיין עם פתיחה 4 וכואב לי כל כך.

"תתקשר גם לקיילי" ביקשתי והוא הנהן.

"אני רוצה אפידורל!!!" אני צורחת.
"פתיחה 8" האחות צעקה.

דין בא במהירות ואחז בידי, "תדחפי הראש שלו בחוץ" היא צעקה.

"היא באה?" שאלתי בעודי דוחפת וצורחת מכאבים.

"היא מסרה שיהיה לך מזל טוב ושלא נתקשר אליה יותר" אמר ואז עצמתי את העיניים ושמעתי קול בכי.

-