Devil and Angel

Part-5

שאני מתעוררת אני מוצאת את עצמי בחדרי שלצידי קים שמחבקת אותי חזק, הערתי אותה בזהירות ושאלתי שאלות היא אמרה שהוא הרביץ לה ונגע בה, בדיוק מה שלי קרה, אנחנו נשארות בחדר עד שאמא תחזור, והיא חוזרת אחרי יומיים שבהם אנחנו רק בחדר שותות את המים המסריחים מהברז שבמקלחת ואוכלות חטיפים שהחבאתי בארון, אמא צועקת, כנראה ראתה את הגופה של אבא ומתחילה לקרוא לנו ואז עולה לחדרים שלנו ומוצאת אותנו אצלי בחדר, היא מחבקת ומנשקת אותנו ומבקשת שנסביר לה מה קרה, איך רצחו את אבא שלנו מולנו. מול הבנות הקטנות שלו.

אותם גברים שבחיים אני לא אשכח את תווי פניהם, אותם גברים שבהם אני אתנקם ואגרום להם לקרוס, אני אגרום להם להרוג אחד את השני ואני אגרום לאחד הבנים שלהם לשיברון לב או אפילו למוות. חיפשתי אותם הרבה את הגברים האלה, עד שמצאתי באיזה כתבה מ2009 את שמם ואת תמונתם תחת הכותרת "רצח בעולם התחתון", רוג׳ר דוויס ומאט סקוט חשודים ברצח שותפם, דילן אלן, אבא שלי.

מאט התראיין לפני שנה עם בנו ואישתו, שהייתה כל כך יפה אבל ראו שהיא כלבה, כמו בעלה, הבן שלו הוא בן 25 ואני אגרום לו להתאבד ואני יודעת איך, הפרופיל שלו, דיכאוני, הוא ילד שעבר הרבה, בשנייה אחת הוא יכול למות. קוראים לו אוליבר סקוט.

ר'וגר גרוש, יש לו שתי בנות ובן, הבנות הקטנות שלו שבהן אני לא אגע, רק בילד שלו, הבכור שלו, יד ימינו, דין דוויס בן 23, לפי השמועות אומרים שיש לו חברה והוא עומד להציע לה אבל זה לא בתוכנית שלי, אני אגרום לרוג'ר דוויס ולבנו לקרוס.

הנקמה שלי תתחיל בלונדון, בסוף הלימודים.

-

"אנמיה: מחלה זו נובעת ממחסור בתאי דם אדומים שתפקידם להוביל חמצן לתאים, החולים סובלים מעייפות, חולשה, גוון עור חיוור וסחרחורות אלה הם הסימנים הנגרמים ממחסור בחמצן." המורה עצרה את עצמה כאשר נשמע הצלצול, נאנחתי וכולם דהרו מהכיתה בשמחה, "ג'וסלין מבחן טוב" אמרה המורה ויצאה מהכיתה,

"את היחידה שאוהבת ביולוגיה!" קראה קיילי ועשיתי לה אצבע שלישית.

"ואת היחידה שאוהבת מתמטיקה,חננה." אמרתי והיא נתנה לי מכה בראש שיצאנו מהכיתה.

"אני הולכת היום לעשות רישיון לנשק" אמרתי לאוזנה, היא הסתכלה עליי במבט של 'חשבתי שאת לא נוקמת', "אני אנקום בהם, הם הרסו לי את החיים" אמרתי והיא הנהנה והתיישבה על הספסל.

"בסוף השנה את לא תהיי כאן?" היא שואלת עם דמעות בעיניים.

"כן, אני אמרתי לך שאת יכולה לבוא איתי" עניתי לה והיא שתקה, "שלא תעזי לבכות" הוספתי והיא התאמצה ולא הצליחה, חיבקתי אותה חזק ונשקתי לראשה.

"מה קרה?" צעקה קארן שראתה את קיילי.

"כלום, אל תצעקי" אמרתי בכעס שקיילי קמה מכתפי,

"סליחה לא התכוונתי" ענתה כמו חיילת טובה.

"אני אבוא איתך" קיילי אומרת ואני מחייכת ומחבקת אותה חזק.

"מה? לאן?" שאלה בריטני שהצטרפה לשיחה.

"לא אמור לעניין אותך" עניתי בקור וקמתי.

לא ראיתי אותו כמעט שבוע, קיילי לא הבינה למה קפאתי והסתכלה לאן שהסתכלתי, היא אגרפה את ידיה ורצתה לגשת אליהם אך עצרתי אותה, בריאן תפס את מבטי ובא לקראתי, "אנחנו צריכים לדבר" אמר מיוסר.

"אנחנו לא, אין לי על מה לדבר איתך" עניתי והסתובבתי לקיילי.

"את רעה, תדברי אותו הוא בטח רוצה שתחזרו" אמרה קארן וגלגלתי עיניים.

"אנחנו לא נחזור, אני לא אוהבת אותו" קבעתי והלכתי ביחד עם קיילי לכיתה.

"את בסדר?" שאלה והנהנתי בעודי נשענת על השולחן שלנו.