אני פותחת בזהירות את הארון שלא יפלו עליי כל הבגדים שנערמו לאחרונה באותו ארון קטן, אימי הבטיחה שבסוף החודש החדר שלי יהיה מוכן, אמא רצתה קצת לשפץ את החדרים וכולם ירדו לחדרים של האורחים, אני שונאת חידושים אני אוהבת את החדר שלי כמו שהוא, עם חדר נוסף למקלחת וחדר נוסף לארונות שגם מקבל שיפוץ אבל מי מתנגד לחדר ארונות גדול יותר?
אני מוציאה פוטר שחור של אדידס, ומכנס ג׳ינס שחור עם קרע בברך ימין, נעלתי סופרסטאר לבנות שישברו את הלוק, תמיד אהבתי מותגים, אמא תמיד דאגה למלא לנו את הארון בבגדים וכמובן את המקרר באוכל ואת הבית באהבה האין סופית שלה, אימי היא החברה הכי טובה שלי, האוזן קשבת שלי, התמיכה שלי, היא הכל בשבילי.
אני יוצאת מהחדר ונתקלת באחותי הגדולה שכמובן בלי להסס נותנת מכה לישבני ואני מתעצבנת ומחזירה לה, היא נושקת למצחי וחולפת על פניי, אני נכנסת למקלחת ומצחצחת את שיניי, מוציאה את התיק איפור שלי מהמגירה, מתאפרת רגיל, כמו בכל בוקר, מסקרה, ברונזר, סומק, מייקאפ, אייליינר, שימר ואיך אפשר בלי אודם כהה שמבליט את שפתיי, שערי גולש בטבעיות על גבי, אהבתי את החימצון שהתווסף לשערי לפני כמה שנים טובות, אהבתי את הצבע הצהוב לבן שהשתלב עם עורי הבהיר ועם עיניי הבהירות, אני סוגרת את התיק ומכניסה למגירה, יש לי עוד איפור, בארגזים בחדרי, לקחתי רק דברים שנחוצים לי, אני יוצאת מהמקלחת ויורדת כמה מדרגות עד שאני מגיעה למטבח, אליוט בדיוק מבשל, העוזר שלנו, שאיתנו עוד מורוניקה אחותי הבכורה, "אמא בוקר טוב" אני קוראת ונושקת למצחה בעודה מעיינת בעיתון המשעמם.
"בוקר אור קרן שמש שלי" היא אומרת בעודה מורידה את העיתון ומעבירה את ידה על שערי, "התלבשת כמו שצריך קריר בחוץ" היא אומרת ואני מהנהנת, אני חוטפת מהצלחת שהונחה על ידיו של אליוט פנקייק אחד והוא מביט בי ומנענע בראשו.
"בוקר טוב אלי" אני אומרת ולוקחת ביס ומתענגת על אותו הפנקייק המופלא, "בוקר טוב ג׳וסלין יקירתי" הוא עונה וחוזר למטבח,
"אמא אני לוקחת את הג׳יפ השחור" אני אומרת בעודי מושכת מהמתלה את תיקי,
"המפתחות על השידה ליד המתלה" היא אומרת, ואני חוטפת את המפתח לפני שורוניקה וקימברלי יקחו אותו, אני מוסרת לאימי נשיקה באוויר ויוצאת החוצה, אני נכנסת למכונית, מוציאה מהתיק נעלי עקב שחורות ומחליפה עם הנעליים שיצאתי איתם, מורידה את הפוטר ומסדרת את החולצה הארוכה עם הגב הפתוח והמחשוף העמוק, אמא שונאת שאני מתלבשת ככה, לכן אני משקרת לה.
אני מגיעה לבית ספר ולוקחת את התיק מהמושב הקידמי, המבטים במהירות מופנים אליי ואני מחייכת כאשר אני רואה את חברותיי הצבועות, "ג׳וסי" הן צועקות וכל אחת מהן מחבקת אותי.
בריטני וקארן מסתכלות עליי במבט לא מובן ואז אני מסתובבת ופוגשת את בריאן, חיוכי מתרחב בצביעות ואני נושקת לשפתיו, "בייב" הוא לוחש.
תמיד שנאתי שקראו לי בייב, מאמי, מותק וכל השטויות האלה, "בריאן התגעגעתי" אני אומרת והוא מחבק אותי בחוזקה עוד שנייה שובר את גופי.
השנה האחרונה שלי, השנה האחרונה שאני אתנהג כמו כלבה סנובית חסרת לב, השנה האחרונה שלא יהיו לי חברים צבועים, או חבר שאני לא אוהבת, אחרי השנה הזאת אני עוזבת ללונדון, רק עוד שנה. בודדים מכירים אותי, את הסיפור שלי, בינהם אלה אחיותיי אימי וחברתי הטובה מגיל 0, היא יודעת למה אני ככה, קרה, כלבה, סנובית וכל הדברים הכי נוראיים בעולם.
אני נכנסת לכיתה ומתיישבת ליד קיילי, היא נושקת לשפתיי כמו שתמיד נהגה ומביטה בעיניי, "חלמת שוב?" היא שואלת ואני מהנהנת ומשפילה את ראשי, "אני כאן.." היא אומרת שהמורה לביולוגיה נכנס.
ביולוגיה, המקצוע שאני הכי אוהבת, המקצוע היחיד שאני מצטיינת בו, היחיד שכולם שונאים, תמיד אהבתי אותו מאז שלימדו מה זה הנדסה גנטית ותאי גזע וחקר המוח שכרגע אנחנו עוסקים בו, המוח הוא האיבר המורכב בגוף שלנו, של בני האדם, וגם ביצורים אחרים כמובן, טוב אותכם זה לא מעניין.. אותי כן.
הקפיטריה זה המקום שלנו, של החבורה הצבועה שלנו, אני מתיישבת לצד בריאן ומצפה שקיילי תתפוס את מקומה על ידי אבל לא, קארן תופסת ולידה בריטני שלא מפסיקה לחפור על הציפורן שנשברה לה בשיעור ספורט, "את שקטה" בריאן לוחש לאוזני.
אני מרימה אליו את ראשי "אני רוצה שניפרד" אני אומרת וקמה מהשולחן, הוא רץ אחריי ועוצר אותי.
"למה? מה עשיתי?" הוא שואל.
"בגדת בי, מה אתה חושב שאני לא יודעת על הקטע עם ג׳סיקה ואמה?" אני שואלת בכעס והוא אוחז במצחו.
"א-א-אני לא" הוא אומר ואני צוחקת, "אתה סתם ריבאונד אתה לא מעניין אותי ואני לא אוהבת אותך" אני אומרת והולכת.
YOU ARE READING
Devil and Angel
Romanceהעבר.. העבר שלה הוא העתיד שלה, הכאב שנאגר בה הפך לשנאה בלתי מוסברת, היא רוצה לנקום, לנקום במי שפגע בה.
