שלושים ושבעה דברים שלמדתי בדרך הקשה

האנס

"מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו בפחד.
"באתי לעשות לך את הבדיקה כמובן" הוא אמר ושמעתי בקולו הנאה.
"ברור... שוטר צריך לעשות את הבדיקה, אז כמובן שאתה התנדבת" אמרתי במרירות לשוטר.
"ילדה חכמה... חכמה וטובה בביצועים שלה" הוא אמר בקריצה והעביר בי גל של צמרמורת. הוא התקרב אליי אבל במקום לגעת בי הוא הושיט את ידו לסגור את הדלת מאחוריי ולנעול אותה. בלעתי את רוקי וניסיתי להסתיר את העובדה שפחדתי ממנו פחד מוות.
"את יודעת, כשהסעתי אותך הביתה היית מעולפת אבל אז התעוררת ו-"
"ואתה ניצלת את זה"
"את יכולה לומר את זה ככה, או שאת יכולה להשאיר את הפה שלך סגור" הוא אמר בטון מזהיר ואחז בחוזקה את ידי. הנהנתי בפחד.
"יופי, מחרמן אותי כשעושים את מה שאני אומר"
"אל. תיגע. בי" סיננתי בשקט. "אה לא?" הוא שאל בחיוך ונעמד מולי. "אני יכולה לצרוח, אנשים יבואו בלי להסס" אמרתי ותקווה החלה למלאות את ליבי. "אנשים יבואו, ואני יכול לומר שהתחלת להתנהג לא כיאות לידי כדי שאאפשר לך להישאר כאן" השוטר אמר באותו טון. ידעתי שהוא צודק. מילה של ילדה לעומת מילה של שוטר. אני די בטוחה שהרוב ייקחו את המילה שלו.
"ועכשיו שהבהרנו את זה בנינו" הוא אמר לי והתקרב אליי באטיות.
"אתה לא מתכוון... אתה לא מתכוון לאנוס אותי שוב נכון?" שאלתי ולמרות שניסיתי להסתיר זאת, פחד נשמע בקולי.
"קוראים לי ברנדון" הוא אמר לי בשקט והתעלם משאלתי. "אפשר לדעת למה אתה כאן?"
"כדי לתת לך ביקורת כמובן אבל זה לא באמת מה שנעשה" הוא הוסיף ומבט חמדני הופיע בעיניו.
"אבל למה לתת לי ביקורת?" שאלתי באי הבנה.
"את לא זוכרת? אה נכון, איבדת את הזיכרון מהלילה ההוא... אל תדאגי, זה עוד יבוא לך" הוא אמר והחליק את ידיו באיטיות על זרועותיי. ניסיתי להתעלם ממגעו.
"אבל אני כל כך שמח שזאת היית את" הוא הוסיף בטון חרמני וסימן לי להוריד את חולצתי.
"לא"
"לא? טוב זה חבל... בעיקר בגלל שעתידך תלוי בזה. אני יכול לשלוח אותך ישר לכלא" הוא אמר לי והוריד את חולצתו. עורו השזוף היה חלק-זאת כבר ידעתי. הוא היה גבוה ושרירי, בעל שיער חום ועיניים חומות.
"קדימה" הוא דחק בי.
"בבקשה לא"
"כבר היינו שם, עברנו את זה" הוא אמר בשעמום. בידיים רועדות הסרתי את חולצתי התכולה ונשארתי בחזייה שחורה. הוא התקרב אליי עוד יותר ועורו החם עורר בי בחילה. "תנסי להנות מזה" הוא לחש באוזני. הנהנתי ונתתי לו לכרוך את זרועותיו סביבי.

איך מצאתי את עצמי נאנסת בפעם השנייה בידי אותו איש?
הדבר הראשון שלמדתי בדרך הקשה-
לעולם אל תסמכי על אנשים זרים. לפעמים הם יכולים להיות בית ממתקים, אבל הם גם יכולים להיות המכשפה שגרה בתוכו.

**********************************************
למי שלא ברור, השוטר הזה הוא האחד שג'ין הקיאה לו בניידת. נראה שלא רק היא תפסה טרמפ עליו, אלא גם הוא תפס טרמפ עליה...
אני יודעת שכנראה רק 5 אנשים קוראים את הספר, רציתי לשאול אם אתם רוצים שאתחיל לפרסם פרקים גם בימי חמישי... גם תגובה אחת תספיק אבל עדיין הייתי רוצה לדעת...