פרק עשרים וארבע~

195 14 0
                                    

רואן
כשחזרתי הביתה, התחלתי להתארגן לקראת התחרות. ואז, מאבי חזרה מההתנדבות שלה בבית החולים ועיניה היו אדומות. ״מה קרה?״ שאלתי בדאגה וחיבקתי אותה והיא ציחקקה קצת. ״איזו מישהי ילדה, אחרי שלא נתנו הרבה סיכויים לתינוק שלה. אז זה ריגש אותי.״ היא הסבירה וניגבה את דמעותיה. ״אז איך היה?״ שאלה אותי והתיישבנו ביחד על הספא. ״טוב, דיברתי איתה.. מסתבר שיש לי אחות קטנה, ריין.״ מאבי חייכה. ״בת כמה היא?״ התעניינה. ״האמת, לא שאלתי. אבל לא הייתי נותן לה יותר מחמש. הבטחתי לה שמחר אקח אותה לגינה קצת. אמא שלי בעצם סיפרה לה עליי כבר.״
״אז אמא שלך חשבה להכיר ביניכם?״
״אני חושב שכן, היא גם קראה לה ריין בגלל שהשם הזה דומה לשם שלי. חשבתי אולי..לתת לזה הזדמנות.״
״לקשר שלכם?״ אמרה והנהנתי. ״הילדה לא אשמה, וגם הכרתם היום והבטחת לה, אז חבל לא לקיים את זה.״ הסכמתי איתה. ״אני מסכים איתך. תבואי איתי מחר, אוקיינוס?״ שאלתי והיא הנהנה. ״אבל כדי שאלך להתארגן לתחרות, אתה יודע. כי אנחנו מאחרים.״ שיט אפילו לא שמתי לב לשעה. ״כן, צודקת.״
***
״וואו. השקיעו כאן.״ מאבי אמרה כשהגענו אל המועדון שבו הייתה את התחרות. ״כל פעם מישהו אחר מארח את התחרות,״ אני מסביר. ״הפעם האהובה עליי הייתה בבית של דקס.״ הוספתי. ״למה היא האהובה עלייך?״ התחלתי לגחך. ״כי שם נישקתי אותך פעם ראשונה.״ היא חייכה והסמיקה קצת. ״היי רואן, מה שלומך?״ מארק פתאום הופיע מולנו בזמן שנכנסנו. ״מארק, אני בסדר אבל איך לעזאזל אתה? אתה כבר לא מגיע יותר.״ אמרתי. ״כן..החלטתי לעבור בית ספר..״ הוא העביר את מבטו על מאבי, שלבשה סוודר לבן פתוח בכתפיים, מגפי עקב שחורים וחצאית ג׳ינס קצרה שעצרתי את עצמי מלהגיד משהו. כי היא גם לובשת גרביון מתחת אבל עדיין החצאית הזאת קצרה מידי. התחלתי להתעצבן. ״אחות של סלואן, לא?״ אמר ומאבי חייכה באילוץ. ״מאבי..״ לחשה. ״פייי רואן. לא ידעתי שסלואן נתן לך לקחת את אחותו. חשבתי אמרתם שהיא מתחסדת לא?״ הרגשתי שבוחנים אותי. אם היא לא הייתה לידי כאן, הייתי נותן לו אגרוף. ״מאבי! הו וואו. בואי איתי לשירותים דחוף!״ יאז הגיעה עם אליף ומאבי שלחה לי מבט מתנצל והנהנתי. בדיוק בזמן. ״מה הפאקינג בעיה שלך, מארק?״ שאלתי והרחתי. הוא בהחלט שיכור. ״כלום אחי..סתם שאלתי...״ הוא התנדנד והדפתי אותו ממני. ״שב כאן.״ כיוונתי אותו לעבר כיסא והוא צנח עליו. ״מה הבעיה שלו?״ דקס בדיוק הגיע. ״בדיוק מה שאני שואל. הוא שתה יותר מידי, ועל הדרך עלה לי על העצבים.״ הוא התחיל לצחוק. ״גם אתה וגם סלואן עצבניים היום, אה? תשמרו את האנרגיות האלו לתחרות. אנחנו צריכים את זה.״ חייך. ״כן בסדר..ראית את הבנות?״ שאלתי והבנתי שהן לבד עכשיו במקום הזה, עם כל המנוולים כאן. ״סלואן שם עליהן עין. הוא מודאג לא פחות ממך. הן הלכו לשירותים, לא?״ הנהנתי והתקדמתי איתו לעבר הבר והתיישבנו ליד סלואן.
מאבי
״יש מצב אני בהריון..״ יאז אמרה בבכי. ״איך?? ממי?״ אליף שאלה. ״לא יודעת..״ המשיכה לבכות. ״אוקיי, בלי פאניקה. יש לך בדיקה?״ שאלתי. ״למה את חושבת שהבאתי אתכן לשירותים? ברור שכן.״ היא נכנסה לאחד התאים ואני ואליף חיכינו. ״מה נעשה אם היא בהריון?״ אליף שאלה. ״נתמוך במה שתחליט כמו שתי חברות טובות..אין לנו משהו טוב יותר מזה.״ נאנחתי ויאז יצאה עם חיוך. ״אני לא.״ אני ואליף הוצאנו אוויר. ״להיות דודה בגיל כזה מוקדם מידי,״ אליף אמרה וצחקנו. ״יאז, אבל למה חשבת שאת בהריון?״ שאלתי והמשכנו לצחוק. ״הרגשתי כאבי בטן מוזרים כאלה..וגם היו לי קצת בחילות אבל זה היה בטח וירוס.״ ״את לא הראשונה שנפלה בפח של הוירוס הזה.״ אליף והיא צחקו. ״טוב, לא באנו הנה כדי לבלות בשירותים. בואו נצא לבחוץ. גם עוד מעט התחרות מתחילה.״ שלושתנו יצאנו ביחד והתקדמנו לעבר הרחבה. ״בואו נרקוד קצת.״ אליף הציעה והלכנו למרכז הרחבה ורקדנו. ״הי, את חדשה כאן?״ מישהו ניגש אל יאז. לא יודעת איך, אבל יש לה קסם שמושך אליה אנשים. ולא, לא רק גברים. ״נראה לי שאתה החדש מבנינו פה.״ היא שלחה אלינו מבט ואני ואליף הנהנו לה והיא הלכה. ״בואי נתערב שדקס לא ראה את זה.״ אליף צחקקה אחרי שיאז הלכה. ״סגור. אבל בואי נשב קצת, הלכו לי הרגליים.״ התקדמנו לעבר הבר והתיישבנו בסביבה ליד הבנים. ״ההרכב שלכן חסר, איפה יאז?״ סלואן שאל ודקס פער עיניים. ״היא הלכה עם איזה מישהו.״ אמרתי בפשטות. ״היא גם לא שיכורה ולא מתכוונת לשתות, אז לא יקרה משהו.״ אליף המשיכה אותי ודקס נאנח. ״טוב, שתהנה לה.״ אמר דקס והוא נראה מוטרד. ״התחרות מתחילה עכשיו,״ רואן אמר ושלושתם קמו. ״אוקיינוס, בואו איתנו כדי שתתפסו מקום בהתחלה. אני מת להכניס אותך שוב לכלוב ולשחזר את הסצנה שלנו.״ הוא לחש לי באוזן והסמקתי. גם אני אשמח לשחזר אותה איתו. בהחלט.
***
״זה היה ניצחון על הקצה. הם היו טובים החארות האלה.״ סלואן אמר ושתה עוד משקה שאני לא יודעת מה הוא. ״כן הם בהחלט היו טובים, אבל אנחנו יותר.״ רואן אמר ושתה כוס בירה שהוא הבהיר, שהוא לא מתכוון לשתות יותר מידי כל עוד אני איתו כאן. והאמת, לי זה לא יפריע גם אם הוא טיפה יחרוג מזה. כי ככה או ככה, אני לא מתכוונת לשתות. ״מאבי, חייבים אותי בבית. אני הולכת.״ אליף לחשה לי וחיבקתי אותה לשלום והיא הלכה. ״אז כמה תחרויות נשארו לכם לפני שאתם עוברים לשלב הבא?״ שאלתי. ״עוד אחת, שהיא כנראה בשבוע הבא תהיה.״ רואן ענה. ״כן, גם בשבוע הבא צריך להגיש את העבודה המזורגגת ההיא ואת העבודה הבין-אישית.״ דקס הוסיף. ״איזו עבודה?״ שאלתי ורואן וסלואן התחילו לצחוק. ״תרגעי, מאבי. זאת עבודה רק לשכבה שלנו. איזו חארטה אישית על החיים שלנו. להסביר מי אנחנו, ולספר על כל מיני דברים רנדומליים עלינו. קיבלנו אותה מלפני שבוע.״ סלואן אמר וגיחך.
״לעומתכם, חבורת דפוקים, סיימתי את העבודה הזאת כבר בשיעור.״ רואן אמר וסלואן גיחך. ״זה כי אתה עם מאבי, אין פלא שלא תסיים.״ אמר. ״היא לא הייתה איתי בשיעור, אתה יודע.״ רואן התעצבן. ״רק אמרתי שהיא משפיעה עלייך.״ סלואן ציין. ״אתם יודעים שאני פה, כן?״ אמרתי וסלואן צחק לי בפנים. ״כן, אני בהחלט יודע שאת כאן. אבל אפשר לפספס אותך. בקלות, הייתי אומר אפילו.״ התעצבנתי. ״זה שאני מחליטה לא לזרוק את החיים שלי לפח הזבל זה לא אומר שאפשר לפספס אותי. ואתה יודע מה? אני רוצה להראות לך איך כולם במועדון הזה עכשיו ישימו לב אליי.״ אמרתי והוא צחק. ״תתחילי לעשות כאן שיעורים?״ גיחך. ״התערבות.״ עניתי בפשטות והתחלתי לצעוד לעבר הבמה.
רואן
״כדי שתלך אחריה, רואן. כולם כאן בני זונות.״ דקס אמר ואני חייכתי. ״היא יודעת מה היא עושה. ולך, סלואן. אני ממליץ להכין את השטרות.״ אמרתי לו והוא הפסיק לצחוק. ״שיט. מה היא הולכת לעשות?״ אמר וסימנתי כאילו אני לא יודע. ״רואן נו.״ פניו נהיו רציניות ואז מאבי עלתה לבמה והדי-ג׳יי הפעיל את המנגינה של אחד השירים הפופולריים כרגע. ״פאק.״ סלואן קם ושלושתנו התקדמנו לעבר הבמה. ״קום, תעמוד ותלך. תיקח אותם ותעשה את זה..אני טעיתי, אתה צודק. אומנם אני לא מושלמת אבל אתה משעמם..״ סלואן שמט את הפה שלו ומאבי שלחה לעברו אצבע שלישית, משהו שממש לא לגיטימי לה, אבל אני רק צחקתי. ״אאוץ׳ זה בטח כואב.״ דקס אמר לסלואן וצחקנו למראה הפנים הזועף של חברינו. ״רזה..מלאה. חיוורת או כהה אז מה, אז מה, אז מה?..״ הקהל התרומם וצעק. ״רואן, תוריד אותה.״ סלואן אמר וצחקתי. ״למה? היא עושה מה שבא לה עכשיו, זה מציק לך?״ אמרתי לו בכעס. ״מילים, מילים, מילים.. תפסיקו כבר איתם..
לא רוצה להתבגר, אני רוצה להיעלם. ללכת, מכאן הרחק הרחק.. לא רוצה לגדול, אני רק רוצה לצעוק..״ מאבי שרה על הבמה וכולם השתגעו. ואני? אני רק חייכתי. זאת הבחורה שלי. בדגש על שלי.
״אני רוצה להשתחרר רוצה שהזמן יקפא ושיהיה לי כאן עוד זמן בלעדייך. שוב אנחנו כאן ושוב אנחנו שם ושוב,ושוב, ושוב זה לא נגמר..״ סלואן נהיה אדום והלך לעבר הבמה. ״לאן אתה הולך?״ דקס שאל. ״פאקינג להוריד את אחותי מהבמה. תראה מה היא עושה כאן!״ הוא צעק ועצרתי אותו. ״אתה פאקינג לא תעשה את זה כי אתה חייב לה ולי, ברור לך?!״ התעצבנתי. באיזו זכות?
״על הזין שלי, רואן. זאת אחותי! לעזאזל איתך, גם כן. חושב שאתה איזה משהו-״
״אתה תמיד חייב להרוס, סלואן?״ דקס התקרב אלינו. ״אני זה שהורס את הכול? הוא זה שהרס מההתחלה את הכול שהלך והתאהב בפאקינג אחותי כאילו היא עוד אחת מהזו-״ ראיתי שחור.

הצטלבות-סדרת ההצטלבויות #1Tempat cerita menjadi hidup. Temukan sekarang