שלום חברים
קודם כל- כולם בסדר?? אני יודעת שאנחנו בתקופה לא קלה עכשיו, אז מי שרוצה לדבר, אני תמיד פה. גם אם בחיים לא דיברנו אל תתביישו אני לא נושכת. יש לנו צבא טיל נפץ אנחנו ננצח את הערבושים!
יהיה זכרם בתוך של כל הנספים🕯
לא אשקר, זה יהיה פרק לא פשוט. חוץ מזה שהוא סוג של סיכום(אבל לא להיבהל מכל המעברי זמן האלה אני בקרוב אמשיך בסיפור כרגיל), יופיעו בו תכנים שעלולים יותר לעשות טריגר, אז למי שיש, עדיף שפשוט יקרא אותו ברפרוף.
מקווה שתאהבו את הפרק, למרות שהוא סוג של סיכום של מה שקרה.
המשך יום טוב, ותשמרו על עצמכם!!
את השאר, אדוארד בחר שלא להראות לאייר. את כל הזוועות שעשה לו בילדותו בשביל לנסות להציל את אלברטו הוא העדיף לחסוך ממנו, בשביל לא לגרום לאייר לעבור זאת שוב. הוא הראה לו רק פרטים קטנים מהתקופה הנצחית הזאת.
הוא הראה לו איך הצליח לגרום לאלברטו להיות נצחי, איך לקחת את דגימות דמו ובנה בעזרתו חומר העוצר את תכולת החיים של בן אדם, כלומר, מפסיק את הזדקנותו. כמובן שהוא ניסה זאת על אלברטו, הוא היה הראשון שאדוארד דאג להזריק לו את החומר כשהיה כבן עשרים וחמש, שמונה שנים לאחר שאיבד אדוארד את שפיותו.
אלברטו יהיה בן עשרים וחמש לנצח, צעיר לנצח. בדיוק מה שאדוארד רצה שיקרה, שלא יפספס את השנים הטובות שבחייו. אבל האם אלברטו רצה לחיות לנצח? את זה אדוארד לא ידע, וגם לא היה מעוניין לדעת.
הוא חסך מאייר את כל הזוועות שהוא עשה לו עם השנים, במיוחד את התקופה שבאה אחרי שהתחיל לפגוע בו בעזרת סכינים ומכשירים למיניהם, ביניהם קשירות וטיל דוקרני. הוא פתח ממש מעבדה שם, עם אלברטו במרתף של הבית רחוק מהישג ידו של אייר. אייר לא ידע על אלברטו, הוא לא הבין למה אבא שלו עושה לו את זה, הוא היה רק ילד קטן, קטן וחסר הגנה.
ואז הגיע גיל הארבע עשרה של אייר, עשר שנים לאחר המקרה.
אדוארד כבר היה גבר, כבן עשרים ושמונה לחייו. הוא לא השתנה הרבה, חוץ מגובהו ומבנה גופו שהתרחב, הודות לשריריו הבנויים. הוא היה גבר חסון, וגובהו? הוא הגיע כמעט לשני מטר. שיערו הסתדר על ראשו מוחלק לאחור, בעוד רק כמה קצוות שיער נופלים על פניו בעדינות.
אייר, שהיה כעת לנער, לא היה גדול כלל. מבנה גופו היה קטן ורזה, פניו עייפות תמיד, לא משנה באיזה שעות מאוחרות קם. זה לא שיצא לו לקום מאוחר, כן? לרוב אדוארד היה מעיר אותו לניסויים.
אדוארד ראה רק שחור. כל חייו מאותו הרגע, ניהיו כמין חלום ארוך ובלתי נגמר. הוא לא הרגיש חיי, הוא הרגיש כאילו הוא צף, בנהר שכולו שחור, ללא יכולת לצאת ממנו. עייניו ראו את כל מה שעשה, אבל הוא עצמו? הוא לא הצליח להפסיק את זה. לא ככה הוא תכנן להציל את אלברטו, הו לא. הוא לא התכוון לפגוע באייר. אולי מידי פעם לקחת דגימות דם, אבל ממש לא להתעלל ככה, כמו שהוא התעלל בילד המסכן.
YOU ARE READING
The Painting of a dead wish(hebrew)
Science Fiction***המשך לwhen the world breaks... its just you and me, מי שלא קרא תקראו אותו קודם*** "הו אדון צעיר פקח את עייניך אל פרח המוות שיר עם עלי הכותרת המדממים כמו אל טיפות החיים הזולגות מעייניך הו אדון צעיר חבק את פרח המוות אל חיכך הרי רק פרח המוות, יתן לך...
