נכד וולדמורט - הגרסה שלי:-)

18

השנה השישית של הארי התקדמה במהירות כמעט מדהימה.
הוא צפה עם דמבלדור ופרסי בזיכרון נוסף, שהיה שייך הפעם לדמבלדור עצמו. בזיכרון הארי ראה לראשונה את טום רידל הילד, שגדל להיות בריון בבית יתומים מוגלגי.
גריפינדור ניצחו במשחק קווידיץ' נגד סלית'ירין, אלא שאת הניצחון הזה הארי היה מוכן להחליף ברגע; רון והרמיוני רבו, וסירבו אפילו לשהות באותו חדר. הארי קיווה שבמהלך חג המולד העניינים ירגעו קצת, אבל תקוותו התבדתה - האירועים היחידים שהתרחשו במהלך חג המולד היו שיחה עם לופין ומריבה עם סקרימג'ר, שר הקסמים החדש. גם שרשרת הזהב המרכיבה את המילים "רוני-פוני-שלי" שרון קיבל מלבנדר לא שיפרה את המצב במיוחד.
כשהם חזרו להוגוורטס לאחר חופשת החגים, נכונה לתלמידי השנה השישית הפתעה נעימה - שיעורי ההתעתקות עמדו להתחיל. יחד עם השיעורים הרגילים, השיעורים עם דמבלדור ופרסי התחדשו. דמבלדור הראה להארי ופרסי שני זיכרונות נוספים, בהם טום רידל הצעיר הרג את אביו ואת סביו, וסלגהורן, שהיה צעיר אז בחמישים שנה, סירב לספר לטום מהם ההורקרוקסים (שעליהם אפילו הרמיוני לא שמעה, ככה שלהארי לא שמץ של מושג מה הם יכלו להיות). הזיכרון של סלגהורן שונה בגסות של ממש, וכך קיבל הארי לראשונה שיעורי בית; היה עליו להשיג את הזיכרון המקורי, ללא השינויים. הארי לא היה בטוח איך יעשה זאת, ורון והרמיוני בלבלו אותו בעצות השונות שנתנו לו.
במקביל לכל זה, התנהגותו של מאלפוי נעשתה מחשידה יותר ויותר. הוא הפסיק להתרברב כמנהגו, והזחיחות שהפגין ברכבת האקספרס כמו נעלמה והוחלפה בעייפות וחיוורון. הארי פיתח מעין אובססיה בכל הנוגע למאלפוי, וניסה להשגיח עליו בעזרת מפת הקונדסאים. אלא שהיה בילתי אפשרי להשגיח על מאלפוי בין השיעורים, אימוני הקווידיץ' ושיעורי הבית ההולכים ונערמים, כך שהארי נאלץ להסתפק בהצצות חטופות במאלפוי דרך מפת הקונדסאים (לא שההצצות האלו הועילו במיוחד; הארי המתוסכל גילה לא פעם שמאלפוי כלל לא הופיע במפה).
מלבד מאלפוי, הארי ניסה להשגיח גם על פרסי. הארי לא ידע בדיוק להסביר מה היה שונה כל כך בפרסי, אבל היה בו משהו מוזר. אולי זו העובדה שפרסי הוא הנכד של וולדמורט או שהוא נלחם עם נערה אקראית בסמטת דיאגון שגרמו לחשדו של הארי להתעורר כך; לא היה לו ספק שפרסי הוא לא סתם עוד תלמיד רגיל. למרות החשד שהלך ותפח בהארי, לא היה להארי מושג מה פרסי עשוי לרצות. הוא היה משוכנע שפרסי לא עובד עם וולדמורט באותה מידה שבה ידע ששמו הארי. בכל אופן, הארי ניסה לברר מאת פשר ההתנהגות של פרסי כמעט באותה מידה של התלהבות שבה עקב אחרי מאלפוי.
החודשים התקדמו, ויום ההולדת הגרוע בחייו של רון הגיע - חוץ מזה שהוא שתה בטעות שיקוי אהבה שיועד להארי, הוא כמעט מת מהרעלה במשרד של סלגהורן. דבר טוב אחד יצא מיום ההולדת העגום הזה, והוא שרון והרמיוני חזרו לדבר.
במרץ התקיים משחק נוסף של קווידיץ', הפעם נגד הפלפאף. גריפינדור נחלו תבוסה קשה, הקשורה בעיקר לעובדה שמקלאגן חבט בראשו של הארי במחבט קווידיץ'. הארי היה מטיל על מקלאגן קללה, לולא מאדם פומפרי, שהגדירה את זה כ"התרגשות רבה מדי".
בזמן שרון והארי שכבו במרפאה, עלה הארי על פיתרון לבעיית מאלפוי: הוא הטיל על קריצ'ר ודובי לעקוב אחריו ולברר לאן הוא הולך בשעות הארוכות בהן לא הופיע במפה.
כך גילו הארי, רון והרמיוני לאן מאלפוי נעלם - לחדר הנחיצות. בעקבות זה, הארי פיתח הרגל חדש, והעביר שעות על גבי שעות בניסיון להיכנס לחדר ולגלות מה מאלפוי עושה שם.
הרמיוני גינתה את המנהג הזה בכל תוקף, וגם רון התעייף ממנו די מהר. למרות זאת, הארי לא ויתר. הוא המשיך לנסות נוסחים שונים, והתאכזב פעם אחרי פעם כשפתח את עיניו וגילה שמולו עדיין ניצבים רק קיר ותמונה של ברבנס השוטה מנסה לאלף טרולים לבושי חצאיות טוטו.
בדיוק שבוע לאחר שהארי השתחרר מהמרפאה התקיים שיעור נוסף עם דמבלדור ופרסי. היה מביך להודות שהוא לא השיג את הזיכרון האמיתי של סלגהורן. הארי הבטיח לעצמו שמעתה יתאמץ יותר, ואז שלושתם צפו יחד בבקשתו של וולדמורט הצעיר ללמד בהוגוורטס, ובזיכרון נוסף, בו רצח וולדמורט זקנה חביבה אם כי מעט מטופשת בשם חפציבה סמית'.
בסופו של דבר ולאחר מחשבה מעמיקה, הארי החליט שמוטב שיעזר במעט מזל. הוא שתה לגימה קטנה מתוך שיקוי הפליקס פליציס שלו, והשיג את הזיכרון מסלגהורן. הוא הזדרז לחזור לטירה, אלא שגילה שדבמלדור נמצא מחוץ לשטחי הוגוורטס. לכן, כדי לעדכן את דמבלדור בהתפתחויות החדשות, הארי שלח את הדוויג עם מכתב קצר, שבו היה כתוב רק "פרופסור, עשיתי שיעורי בית. שלך, הארי."
הוא היה די בטוח שאדם חיצוני לא יוכל להבין מתוכן המשפט שום דבר מהותי, מלבד אולי זהות השולח.
עכשיו, כל שנותר להארי לעשות זה לחכות לשובו של המנהל.