Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 39

״כן אני ואנדרה קבענו תוכניות משותפות להערב״ אמר כאשר ניצוץ לא מוסבר הופיע בעיניה וחיוך עלה על שפתייה. עכשיו שאמרתי את זה בקול אני מבינה כמה המצב מציאותי, אני ואנדרה יוצאים הערב לבד ושלא כמו בשאר היציאות שלה, היציאה הזאת הייתה שונה מהאחרות ללא ספק.

הבטתי במראה עוד פעם אחת נוספת שאני מסתכלת על עצמי ומוודה שהכל ללא רבב במראה שלי. לבשתי שמלה ורודה ארוכה בעלת כתפיות דקות אשר עשויה מבד סטאן שהרגיש כמו נוצה על גופי, בצד הרגל הימנית שלי היה שסע שהגיע עד לאמצע הירך שלי דבר שהקנה לי מראה אלגנטי חדשני
שיערי החלק היה פזור בחופשיות על גבי טריק שלמדתי עם השנים, כאשר אין לאנשים לאן להסתכל הם הסתכלו על הדבר היחיד שנראה לעין וזה קדמת השמלה שלי, כך שכל תשומת הלב תהיה על החלק הקדמי של השמלה ולא האחורי.
בשביל להשלים את המראה שלי לבשתי זוג עקבים שחורים לרגליי שהוסיפו לי עוד כמה שסנטימטרים.

נקישה נשמעה על דלת החדר וכאשר פתחתי אותה ראיתי לא אחר מאשר אנדרה עומד למולי בחליפה שחורה שנראת מדהים עליו. הוא הביט בי למולו כאשר הוא לא הפסיק לבחון אותי, עיניו נעו במהירות מן הפרצוף שלי לשמלה שלי מעכל את המראה למולו כאשר הוא לא מוציא מילה מפיו במשך שניות ארוכות, הוא פשוט עמד בכניסה לחדר ללא מילים קפוא לגמרי בזמן שהביט בי

״את נראה מדהים״ אמר לבסוף מוציא את המילים מפיו כאשר הוא מביט בעיניי ולא מוריד את עיניו מעיניי. עמדנו שם למשך כמה שניות רק אני והוא לא מורידים את העיניים אחד מהשנייה.
הוא נראה מדהים, ואני מודה לאלוהים שלבשתי את השמלה הזאת כי אם לא כנראה שאני והוא היינו מתעכבים כרגע רק בשביל שאני הייתי צריכה להחליף בגדים היות והם לא היו מתאים למקום אליו הוא לוקח אותי.
״שנלך?״ שאל לבסוף שוב את השתיקה החרישית בין שנינו, הנהנתי בראשי שאני תופסת בזרועו המושטת לכיוון שאנחנו שנינו יוצאים מן חדר השינה לכיוון היציאה של הבית, ומשם מי יודע לאן, זאת אומרת מי יודע חוץ מאנדרה שתכנן את כל הערב.

״תספר לי קצת על עצמך״ אמרתי אחרי שהמלצר התרחק מאיתנו, אנדרה לקח אותי לאחת המסעדות הכי טובות בעיר לפחות זה מה שהוא אמר לי, אני לא מכירה את המסעדה אבל מי אני שאשפוט כי אני כמעט ולא יוצאת מהבית ובטח ובטח שלא בשביל לבלות או להסתובב בעיר. בכל מקרה אחרי שהתיישבנו מלצר מיד ניגש אלינו ושאל לגבי ההזמנות שלנו, מיהרנו להזמין ובדיוק במהירות בה המלצר הגיע כך גם הוא נעלם

״אין הרבה מה לספר את יודעת עליי הכל מהיציאות הקודמות שלנו״ אמר אנדרה שהוא פותח את בקבוק היין האדום שחיכה לנו על השולחן מראש

״אני יודעת שאתה בן 23 שהצבע האהוב עלייך הוא שחור ושאתה בן יחיד אבל אלו הדברים השטחיים אני לא מכירה מכירה אותך, אני-״ עצרתי את דבריי באמצע שאני בולעת את רוקי בכבדות,
אנדרה מביט בי בדממה במשך מספר דקות משהו שאני לא יודעת אם לקבל את זה בתור סימן טוב או רע
״אני מצטערת אני לא אמורה להתפרץ ככה״ אמרתי לאחר כמה דקות של שקט בהם אך אחד מאיתנו לא דיבר וכל מה שאנדרה עשה היה לצפות בי משחקת עם אצבעותיי בלחץ