Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 1

סיפור ראשון, קריאה מהנה💗

נקודת המבט של סופיה:

אישה טובה ומלומדת יודעת...

מאז שאני זוכרת את עצמי כל מה שעשיתי היה לרצות את ההורים שלי, לא משנה במה התעסוקה היה בין אם זה בנגינה ובין אם זה היה בבישול. ריצוי ההורים שלי תמיד היה הדבר המרכזי שאליו כל השאיפות שלי שאפו להגיע. גדלתי בצורה מאוד אבל מאוד ברורה וחדה שבה החוק המרכזי היה שהגבר מחליט, כלומר הסמכות הגברית היא זאת שקובעת עליי מה יהיה תפקידי וייעודי בחיים. אבא שלי היה הגבר היחיד בבית, לא היו לי אחים או דודים כל שהוא זה שהיה קובע והמילה שלו הייתה מה שקובע. עד שאתחתן אבא שלי הוא זה שיחליט לאן אני אצא בשעות הפנאי שלי, מה אני אלבש לאירועים, הוא אפילו שה שקובע מה אני אוכל לארוחת הערב. כמו שאמרתי הגבר הוא זה שקובע הכל. אבא שלי ואני מעולם לא היינו קרובים כל כך שהייתי קטנה זה הטריד אותי אבל ככל שגדלתי הבנתי כמה אני לא צריכה להיות מוטרדת בנוגע לזה. ככל שגדלתי הבנתי לאט לאט כי אני ואבא שלי מעולם לא היינו קרובים כי הוא הרגיש סלידה כלשהי אליי, סלידה בגלל שאני בת ולא בן. החלום של כל בכיר במאפיה הוא בן זכר שישלוט אחריו ויבטיח את המשכת המורשת של האב ביום בו הוא ימות. בנות לא נועדו להמשיך את המורשת של האבות הן נועדו להיות יפות ולהביא ילדים, אלה היו המילים המדוייקות של אבי שהסביר לי על החיים במאפיה.

לפני כמה שנים מצאתי את אמא שלי שיכורה עם כוס יין אדום ביד שלי שהיא מביטה באלבום התמונות המשפחתי, ובאלבום תמונה שלה בהיריון. זה לא סוד גדול שלאמא שלי יש בעיות ברחם, בקושי אותי היא הצליחה להביא וגם אז הסיכון היה גבוה והיא כמעט מתה בלידה שלי אבל זה סיפור אחר לגמרי. היא סיפרה לי כמה אבא שלי שמח שהייתה בהיריון כי הם ניסו המון פעמים אבל כלום לא קרה אבל זה אני הגעתי, היא שמחה לי כמה שהוא היה שמח והיה אפילו טוב לאמא שלי, הוא לא צעק עליה הוא הטיח בה באשמות כמו שהוא נהג לעשות כל הזמן ועד היום. כן אבא שלי הוא לא הבעל המושלם. בכל מקרה היא סיפרה לי כמה שהוא היה מאושר עד שהם ביקשו לדעת את מין התינוק, ושם הכל התחיל להתפקשש. אמא שלי סיפרה כי אחרי שגילה את המין הוא כבר לא התעניין לא בה ולא בתינוק, הוא פשוט אמר לה לאכול ולגדל את הדבר שגדל לה בבטן. כן דבר, הוא קרא לי הבת שלה דבר. שאמא סיפרה לי את זה בשעת השיכרון שלה הבנתי כי אבא שלי מעולם לא היה מרוצה ממני, הפעם היחידה שהוא היה מרוצה ממני זה שחשב שאני בן בתוך הרחם של אמא וזה הכל. אני לעולם לא יוכל לרצות אותו, כמו שבן יוכל לרצות אותו. הדבר השני שהבנתי היה שאמא שלי לא הייתה צריכה לחשוף את האמת לפניי אבל שהיא התחילה לקרוא לי בשמות החברות שלה הבנתי עד כמה היא שיכורה וכי היא בכלל לא מזהה אותי באותו הרגע כך שלא הייתה לה כוונה לפגוע חוץ מזה ביום שאחרי היא לא הזכירה את המקרה היא רק התלוננה כמה כואב לה הראש וכי בלעה המון שיעזרו לה אם כאב הראש. ואיך אפשר שלא לדבר על אמא שלי