נ.מ. ריין
המשכנו לצפות במשרת השחור במשך שעה.
דורין, אלכס, וסבסטיאן כבר יצאו ונשארנו לבד על הספה.
טום היה משמאלי, אייס מימני ולוגן ליד אייס.
התכרבלתי בשמיכה וראשי היה מונח על כתפו של אייס.
"ריין" לוגן פלט
הפניתי אליו מבט שואל
"בוא למעלה....אנחנו צריכים לדבר איתך."
אוקי.....
הבנים קמו ואני אחריהם, נשאר עם השמיכה החמימה סביב גופי.
עלינו במדרגות ונכנסנו לחדר.
'מה?' סימנתי בשאלה.
אני נשבע שאני מתבייש.
אני לא יודע למה השיחה הזאת תוביל.
וכאילו....אחרי מה שאמרתי מוקדם יותר היום...
פאק זה מביך....
הם החליפו מבטים
'אתם לא עומדים לעשות לי את השיחה נכון?' גיכחתי,
מבטיהם נשארו רציניים
'נכון?'
אוי ואבוי לי....
"ריין," אייס פתח
"אתה מודע לכל הסכנות שבסקס...
אבל אנחנו רוצים להבהיר משהו.... כמה דברים."
הוא דיבר לאט, בטון מרגיע.
לוגן פתח את פיו
"ראשית, כמובן שנשתמש באמצעי מניעה בשביל הנוחות שלך...כי תכנית אתה חסין מחלות ואנחנו פשוט לא נדבקים בזה...אבל נשתמש בזה בשביל הנוחות שלך..."
הבטתי בו
'אתם ממש רציניים אה?'
הם הנהנו.
רגע....
'מה זאת אומרת בשביל הנוחות שלי?!' סימנתי בחדות
"זאת אומרת...לנו אין בעיה להיות בלי קונדומים אבל זה פשוט יהיה לך יותר נוח..."
אני מתחיל לפחד...
'אין לי שום נסיון בזה...אני סומך עליכם.'
אם הייתי מסוגל להסמיק פיזית...
"שנית, אם אנחנו עושים כל דבר שלא מוצא חן בעיניך אתה עוצר אותנו.תשדר לזאבים."
טום הפציר ונעץ את מבטו בי.
הנהנתי.
הבטתי בהם
'זהו?'
שאלתי והם הנהנו.
'אנחנו כאילו...' שאלתי וגירדתי את צווארי
אייס התקדם לעברי ואחז בראשי בין ידיו
"אם אתה מוכן...."
הנהנתי.
אני לא יודע איך ננהל את זה...
אני לא יודע איך זה ילך....
אני סומך עליהם.
ואני פשוט יהיה.
ויעשה את הכי טוב שלי.
הוא רכן ונישק אותי.
באינסטינקט אחזתי בראשו וקירבתי אותו אליי, אצבעותיי עמוק בתוך שערו.
הרגשתי יד מלטפת את גבי, יוצרת מעגלים וצורות.
הריח של לוגן הציף אותי.
הוא רכן לצד ראשי והחל לנשק את צווארי.
גניחה נפלטה מפי לתוך פיו של אייס.
לוגן הכניס את ידו למתחת לחולצתי ואני עצרתי את נשימתי.
היא טיפסה במעלה גבי ויצרה דפוסים וציורים בלתי נראים.
ראיתי את טום מתקרב ומתיישב ליידי.
הוא שם לב שאני לא מגיב.
"הכל טוב ריין?" הוא לחש לאוזני.
הנהנתי קלות.
אני לא יודע להסביר מה אני מרגיש.
ידו החלה לרדת לאורך מכנסיי, מתקרבת למפשעה שלי.
הרגשתי שמתחילה להיווצר לי זקפה.
זה מוזר...אבל נעים.
לוגן החליק את ידו על חזי.
הפלתי את ראשי אחורה בעונג, גורם לשפתיו של אייס להחליק ולעבור לצווארי
ולגניחה חזקה להפלט מפי.
אני לא רוצה להיות היחיד שנהנה.
הושטתי את ידי לעבר רגלו של טום ואחזתי בה.
ליטפתי את הג'ינס בעדינות והתקרבתי לאזור העליון של הג'ינס, מרגיש את הגומי של הבוקסר שלו.
בקושי הצלחתי לחשוב עם כל העונג שאני מרגיש כרגע.
באתי להכניס את ידי לתוך הג'ינס ומעבר לבוקסר את נזכרתי שאני לא מבין בזה כלום.
אני לא יודע מה לעשות.
אני לא יודע כלום.
"ריין...אתה לא צריך לעשות כלום. באמת. זה הזמן שלך." הוא לחש
הסתכלתי על טום בעוד ידיו ממשיכות להתקדם לעבר מפשעתי.
אני רוצה שתהנו גם.
הוא חייך
" אנחנו נהנים אהוב אל תדאג. אני חושב שמהצד שלך זה טיפה קשה....אבל תאמין לי שהכל טוב."
הוא לחש.
חייכתי אליו.
תמיד חשבתי שסקס זה רק מגע. זיון מהיר וגמרנו.
אבל זה הרבה מעבר לזה.
זה להביא אמון,
תמיכה.
אתה חושף את כל הרגשות שלך בזמן הזה.
טום אחז באיברי מעבר לג'ינס וגניחה גבוהה נפלטה מפי.
מה.
לעזאזל.
הולך.
פה.
אני מרגיש כאילו כל העולם נשרף.
אני מוקף בלהבות מכל עבר.
בין אם אלו הידיים על גבי, השפתיים על צווארי או היד אשר עולה ויורדת על איברי.
אייס הרים את ראשו לכיווני.
וחייך.
העיניים שלו קרנו מאושר.
אני לא יודע למה הם ציפו אבל אני אנסה לתת להם הכי טוב.
כי מגיע להם.
אני לא יודע להסביר מה הלך שם.
אני לא חושב שאני יכול.
הדבר היחיד שאני יכול לספר שזה היה טהור.
כל כך טהור ומלא באהבה.
אני לא יודע מתי הספקנו לעבור למרכז המיטה.
או מתי הורדנו בגדים.
או מתי כל אחד נגע בדיוק במקום הנכון.
או מתי הם כולם נכנסו אליי.
אבל זה היה בין הדברים הטובים שחוויתי בחיי.
שכבנו במיטה הענקית ביחד.
ראשי נשען על גופו של לוגן וטום ואייס מצדדינו.
הם היו בבוקסר בלבד ואני הייתי עם מכנס.
"ריין."
"ריין."
"ריין."
הם אמרו ביחד וסובבתי את ראשי לכיוונם.
"אתה בסדר?" לוגן שאל והסתכל לי בעיניים.
"אתה דיי שקט." אייס לחש וכאשר הבין מה אמר הוא מיהר לתקן את עצמו "אתה לא מתקשר איתנו."
"בכלל נהנת?" שאל טום.
מה הם חושבים לעצמם?!
הם מדהימים.
הם היו מדהימים.
"ברור שכן דפוקים! זה היה הדבר הכי טוב שחוויתי-" נעצרתי כשהבנתי מה קרה.
דיברתי.
הרגע דיברתי.
הרגע דיברתי אם אנשים אחרים חוץ מאמא שלי ואבא שלי.
אני....
ואו.
אני באמת סומך עליהם.
הם בהו בי.
בשוק טוטאלי.
"ריין...." הם לחשו
" דיברת."
YOU ARE READING
הזאבים שלי
Werewolfריין הוא נער מיוחד. הרבה היו מגדירים אותו כנכה דפוק. אבל הוא לא מגדיר את עצמו כך. להפך הנכות שלו עוזרת לו להבין על מי הוא סומך. הוא אילם סלקטיבי. אבל יום אחד מופיעים 3 אנשים מוזרים בתיכון שלו ובמהרה מתחילים לנסות להתחבר אליו. למה? הספר עובר עריכה עכ...
