הזאבים שלי

פרק 16

נ.מ. ריין
אני לא יודע מה הקולר הזה עושה וכמה הוא יחזיק.
אבל אני לא בטוח שהוא עובד
'בנים...' סימנתי בפניקה
זה מרגיש כאילו הגרון שלי עולה בלהבות.
כאילו אני נשרף מבפנים .
'תורידו אותו!' סימנתי בחדות.
כואב לי.
כואב לי.
כואב לי.
צרחתי.

נ.מ. לוגן.
הוא נראה אדיש לבשורה ואז הוא נכנס לפניקה.
'בנים...' הוא סימן.
בטח יש לו משהו לומר על זה.
'תורידו אותו!' הוא תפס בקולר וניסה לשבור אותו.
הוא צרח כאילו הוא נשרף, שורט את גרונו בלי להשים לב.
"ריין!?!" צרחתי והבנים מיד קמו.
מה הולך פה?!
עיניו הכחולות השחירו והוא נהם.
אני לא יודע מה עובר עליו.
הוא התחיל להשתגע- נלחם בעצמו.
לא.
שיט!
"בנים!הוא צריך דם!" טום צעק מבעד לנהמות שלו.
"אני יודע אבל איך?!" אייס החזיר
ואז עלה בראשי רעיון
"תשנו צורה." הסברתי להם את הרעיון במוחי.
הכאב המוכר פילח את עצמותי ומיד השתנתי.
נעמדנו בצורתינו הזאביות מולו.
זה יהיה קשה.
נהמנו עליו.
כולנו ביחד.
פעם אחר פעם
אחר פעם
אחר פעם
הוא התכווץ לכדור- מייבב.
הוא אולי ערפד אבל הוא מבין מי חזק יותר.
נהמנו פעם אחרונה וטום תפס בשיניו את חולצתו והרים אותו
הוא השתולל כאשר הוא זרק אותו על גבי.
לא הייתה לו הזדמנות להגיב וכבר קפצתי מהחלון איתו, רץ ישר ליער.
רצתי דרך הקוצים והשיחים מגיע לקרחת היער ומוריד את ריין.
הוא נעמד מולי- מוכן לתקוף.
הוא שלף ניבים ונהמה נפלטה מפי.
הוא רץ לעברי והתחלנו להלחם.
אני יודע שאני לא יכול לפגוע בו כבר.
אבל עדיין נזהרתי.
הבנים הגיעו כעבור דקה והצטרפו לקרב בנהמות, עוזרים לשתק את ריין לרצפה.
הוא השתולל אבל זה לא הזיז לנו.
אייס רץ במהירות למצוא טרף בשביל ריין.
אסור לו לגעת בדם אדם.
צריך להרגיל אותו לדם של חיות...
ריין נהם והשתולל.
עיניו נעשו בהירות לשניה והוא הספיק לסמן 'תורידו אותו' בזריזות לפני שעיניו השחירו.
הקולר.
ברור!
הוא לא רוצה להיות לכוד.
טום תשתנה חזרה לבן אדם,תוריד את הקולר. זה מעצבן אותו
שידרתי
בטוח? הוא שאל והנהנתי.
טום השתנה חזרה והניח את ידו על הקולר.
"ריין,תרגע. אני מוריד לך אותו..." הוא לחש תוך כדי שאצבעו מחפשת את הסורק הביומטרי.
קליק נשמע והקולר נפל לארץ.
טום מיהר להתרחק מריין וכך גם אני.
נהמתי בשקט, מזהיר אותו.
'הכל טוב...' הוא סימן אך דמעות הציפו את עיניו
"היי,היי ריין מה קרה?!" טום לקח את הבוקסר שהיה קשור אליו, לבש אותו והתקרב והתיישב לידו.
ריין משך באפו
'אני לא רוצה שכל פעם שאני אתעצבן אני אהפוך לחיה!אני אני בן 17 אני צריך לסיים תיכון,למצוא עבודה לא להיות תקוע בגוף הזה ולרצוח!' הוא סימן ברעד
"היי....הכל יהיה טוב..." טום חיבק אותו ואני יללתי.
שמעתי רעש מכיוון השיחים והסתובבתי לכיוונו.
אייס הגיח מהשיחים נושא גופה של אייל בפיו ושומט אותה אל הארץ.
עיניו נדדו אל ריין והוא הבין לבד.
ריין....היי עם כמה שזה מוזר הבאתי לך חיה...בבקשה תנסה אוקיי...
הוא שידר לכולנו וריין הנהן וקם.
כעבור רגע הוא היה ליד הגופה ועיניו השתנו לשחור עמוק.
הוא נשך אותה בפראות- מתחיל למצוץ את הדם באלימות.
דם זלג על סנטרו ונספג בחולצתו.
זה היה מחזה מזוויע.
כעבור שלוש דקות ריין נעמד ועיניו השתנו חזרה.
הוא ניגב את פניו בידו.
'מה???' הוא סימן כאשר ראה שכולנו בוהים בו
'סליחה זה מוזר אני יודע ...'
"הכל טוב!" טום חייך ואנחנו חשפנו שיניים
ריין ציחקק
'זה מוזר!אני לא יודע מה אני חושב על זה אבל אני מרגיש הרבה יותר משוחרר בגוף הזה!' הוא סימן וחייך
ריין בוא נחזור הביתה..
שידרתי לו והוא הנהן מסיט את שיערו הלבן מעיניו.

אני ואייס היינו עדיין בכוננות,אי אפשר לדעת מה יקרה.
הלכנו מאחוריו ומאחורי טום.
נכנסנו דרך השער הראשי לשטח האחוזה.
כאשר נכנסנו לאחוזה עצמה עיניי נפגשו בהוריי.
שיט.
מבטי טס לריין שזע במקומו ולא הוריד את מבטו מאבי סבסטיאן.
שיט.
הוא רוצה ללכת על הכי חזק.
התחככתי ברגלו והוא הסתכל עליי.
פלטתי יללה קטנה והנדתי בראשי.
הוא נשם עמוק.
זה בטח קשה לו יש לו אופציה למצוץ לחמישה אנשים את הדם.
פרצופו התעוות אבל הוא כבר לא היה מולנו.
שמעתי דלת נטרקת בקומה הרביעית.

אני גאה בו.

"אז....הכל טוב?" אלכס מסתכל עלינו.
"כן....הוא שתה טיפה אני מקווה שהוא בסדר." טום אמר את מה שכולנו הרגשנו
"יופי בנים." הוא חייך ופנה לסבסטיאן ממשיך לדבר איתו.
עלינו למעלה ואני ואייס פנינו לחדרינו להתלבש ולהשתנות חזרה.

נכנסתי לחדרי והשתנתי.
אני כל כך שמח שהוא בסדר.

בדרך כלל הידידות בין ערפדים לאנשי זאב לא הכי טובה....אבל הלהקה תקבל את זה ואם לא.... הם יסבלו.
---
"ריין זה אני אפשר להכנס?"
דפקתי על דלת החדר המשותף
המהום קל נשמע ונכנסתי סוגר אחרי את הדלת ונשען עליה.
"אני יכול להתקרב?"
שאלתי בשקט והוא הנהן.
התיישבתי לידו על המיטה הענקית.
'אני מבולבל....יש לי הרבה יכולות עכשיו אבל אני גם מפחד מעצמי....' הוא סימן חלושות.
"ריין זה טבעי. הכל יסתדר אני מבטיח."
ובמילים אלו התכופפתי ונשקתי לו