פרק 52

453 48 18
                                    

נקודת מבט הארי:

יום הלימודים הסתיים ואני ולואי בדרך חזרה מהבית ספר "לו" הוא המהם לא מסיט את מבטו מהכביש "הכל בסדר? אתה נראה לחוץ" אמרתי "כן די, היום אני אמור לקבל את הציונים מהמבחנים שעשיתי לקולג' ואני ממש מקווה שקיבלתי 93+ אחרת אני לא אוכל להגיש בקשה לייל" הוא אמר ואני הנהנתי "אני בטוח שעשית את ההכי טוב שלך ו...הכל יהיה בסדר לו" הוא חייך חיוך קטן ויפה שאני יכול להביט בו שעות.

אני עכשיו במטבח מחמם לי וללואי אוכל ומהרגע שהגענו לבית שלי לואי כל שניה מרענן את הדף במחשב שאמור להגיד לו את הציון. "לואי עזוב את המחשב ותבוא לאכול" קראתי "אנחנו יכולים לאכול כאן, בוא!" גלגלתי עיניים ונאנחתי, לקחתי את הצלחות והסכו"ם והתיישבתי ליד לואי והמחשב. "תודה לאב" הוא הדביק נשיקה קצרה לשפתיי "אין על מה" השבתי.

ככה עברה השעה האחרונה, לואי ואני דיברנו והיה נחמד וכמובן שהוא המשיך לרענן את הדף כל שנ- "יש ציון!" הוא קרא בלחץ קוטע את מחשבותיי "נו, מה הציון?" שאלתי והוא הניד בראשו "אני לא יכול האז פליז תפתח ותגיד לי" הנהנתי והוא נעמד והעביר לי את הלפטופ. פתחתי את הדף שאמור להראות את הציון ופערתי את עיניי כשראיתי כמה קיבל. רציתי לקפוץ עליו אבל החלטתי שיהיה נחמד לעבוד עליו קצת. הרמתי את מבטי אליו והנדתי מעט את ראשי לשלילה עם עיניים עצובות והוא השפיל את מבטו, לא יכולתי לראות אותו כך ופשוט קפצתי עליו, כורך את רגליי סביב אגנו ואת זרועותיי סביב עורפו וחייכתי, נישקתי את שפתיו והוא הסתכל עליי בבלבול "קיבלת 97!" ברגע שאמרתי את זה כאילו מישהו הדליק את האור בעיניו, הוא חייך חיוך גדול ונישק את שפתיי ברכות ולאחר מכן הצמיד את מצחו לשלי "אני גאה בך לו" אמרתי בשקט והוא הגניב עוד נשיקה חפוזה אל שפתיי "אני אוהב אותך האז" הוא אמר בשקט ואני אמרתי לו שגם אני אוהב אותו "למרות שעבדת עליי ואני קצת רוצה להרוג אותך עכשיו" "מצטער הייתי חייב, אנחנו כבר יודעים שאת גאון, זה לא היה כל כך מרגש אם פשוט היית אומר לך שעברת" הוא גיחך ואני רק חייכתי.

הוא לקח את הטלפון שלו ונכנס לאנשי הקשר, למי הוא מתקשר? המשכתי להביט במסך והוא מתקשר לאמא שלי! הייתי צריך לנחש. הוא שם את השיחה על רמקול ולאחר כמה צפצופים קולה של ימי נשמע. "היי לואי, מה שלומך מותק?" אמא שאלה "היי אן, קיבלתי את הציון מהמבחן בניו יורק" אמר כשחיוך גדול ויפה מרוח על פניו מה שגורם גם לחיוך גדול להימרח על פניי "זה נהדר לואי, כמה קיבלת?" מבלי לראות אותה אני יודע שהיא מחייכת גם אם היא עדיין לא יודעת כמה הוא קיבל "97" יכולתי לשמוע את ההתרגשות בקולו אז פשוט חיבקתי אותו, אני כל כך גאה בו, מהטלפון נשמעו קולות מאושרים "אני כל כך גאה בכך לואי, אני יודעת כמה השקעת בזה וכמה זה חשוב לך, הציון הזה כל כך מגיע לך." היא אמרה ואני הנהנתי מסכים עם כל מילה שלה "אם תרצה יהיה אפשר לשבת על הבקשות לקולג'ים מתישהו גם היום אם תרצה" "אני אשמח אן תודה" אני כל כך שמח על זה שהקשר של לואי ואמא שלי הוא כל כך טוב "כמובן מותק, אני אחזור מהעבודה היום בסביבות ארבע, מסתדר לך?" הוא הנהן "כן, אני אבוא" הם נפרדו לשלום ולואי ניתק את השיחה.

"אתה רוצה שנלך לסקייט פארק עד שאן תבוא?" שאל ואני הנהנתי "אני רק אעלה שניה להביא את הסקייטבורד, אתה צריך אחד?" הוא הניד בראשו לשלילה "יש לי ברכב" הנהנתי ועליתי לחדר שלי, נכנסתי לחדר והלכתי לכיוון הפינה הימנית הרחוקה.
לקחתי את הסקייט בידי וכשהסתובבתי הבחנתי בעכביש ענק ליד פתח הדלת "אההה!" צעקתי בזמן שקפצתי על המיטה ונעמדתי עליה "לואי!" צרחתי ויכולתי לשמוע אותו רץ במדרגות "הארי! מה קרה?!" הוא צעק "תציל אותי!" צעקתי עליו "ממה!?" הוא לא הוריד את הווליום "ממנו!" הצבעתי על העכביש "אהההה!" הוא צעק ולקח צעד אחורה "אהההה! תהרוג אותו!" המשכתי "תפסיק לצעוק עליי!" צעק "אתה צועק עליי!" העכביש הלך מעט "אההה!" צרחה נוספת נפלטה מפי "תפסיק לצרוח!" הוא צרח "אני אפסיק לצעוק אם תהרוג אותו ותפסיק לצעוק עליי!" אני לא בטוח מה קורה סביבי "זה רק עכביש!" צעק "אז תהרוג אותי! אותו!" הוא צחק "זה לא מצחיק! אני אמות! "המשכתי לצעוק "ואני אהיה חירש!" צעק "גם אני!" המשכתי בתקווה שהעכביש הזה ימות בקרוב "אז תפסיק לצעוק!" "אז תהרוג אותו!" לואי הוריד את אחת מנעליו והרג את העכביש. אנחת רווחה נפלטה מפי ונשכבתי על המיטה.

"אניבחיים" מלמלתי "אל תגזים סך הכל עכביש" פערתי את עיניי "אתהראית איזה גודל הוא היה?" שאלתי המום לחלוטין והוא גלגל את עיניו "אתהסתם היסטרי" אמר "אני ממש לאסתם היסטרי" הוא גיחך "שמעת איך צרחת פה?" הוא שאל "גם אתהצעקת" הזכרתי לו "בגלל שאתה צעקת" אמר "אז עכשיו אני אשם?" שאלתי "לא זה לא מהשהתכוונתי" השיב "זה מה שאמר-" הוא קטע אותי בכך שהצמיד את שפתיו לשלי והניע אותן כנגד שפתיי ברכות "אני לא רוצה לריב, בטח שלא בגלל שטויות כאלו" אמר לאחר שהתנתקנו ואני הנהנתי בחיוך.

"אניבחיים" מלמלתי "אל תגזים סך הכל עכביש" פערתי את עיניי "אתהראית איזה גודל הוא היה?" שאלתי המום לחלוטין והוא גלגל את עיניו "אתהסתם היסטרי" אמר "אני ממש לאסתם היסטרי" הוא גיחך "שמעת איך צרחת פה?" הוא שאל "גם אתהצעקת" הזכרתי לו "בגלל שאתה צעקת" אמר...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

23/7 שמח!
הזוי שעברו 11 שנים
ציפיתי לקצת יותר יחס מהבנים ליום הזה אבל לפחות ליאם ולואי כאן כדי לחבר כמה חלקים בלב השבור שלנו
*בתור דיירקשניות*

חוץ מזה אני לא כל כך מרוצה מהפרק ואני לא בטוחה שהחלקים שרציתי שיהיו מצחיקים באמת היו
פשוט כואב לי הראש אבל הייתי חייבת להעלות לכן פרק ביום הזה
אני יודעת שאצלכן כבר כמה דקות לחצות
האינטרנט החליט שהוא נגדי היום אבל לפחות הספקתי

אוהבתתת

Damn it! I think I'm in love - L.SWhere stories live. Discover now