פרק 42

489 58 19
                                    

נקודת מבט הארי:

ישבתי על המיטה שקוע במחשבותי, היום זה היום. אני כל כך לחוץ ומפחד, ניר הפסיכולוג שלי השתדל להכין אותי ליום הזה בצורה הכי טובה שיכל אבל אני לא חושב שזה כל כך עזר, אני לא מסוגל. כולם למטה, לואי, הבנים, אמא ואלכס אבל אני צריך קצת זמן לעצמי, אני לא יודע מה יקרה היום, אני לא יודע איך אני אגיב כשאראה אותו ואני לא יודע מה הוא יעשה כשהוא יראה אותי. אני בתוך התהליך הזה כבר כמה חודשים אבל עכשיו זו תהיה הפעם ראשונה שאני הולך לשם וגם הוא יהיה נוכך ואני כל כך מפחד. אבל אני חייב לעשות את זה, אני מוכרח להתגבר.

קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר יורד אל כולם, ברגע שהם הבחינו בי יורד במדרגות ישר הפסיקו את שיחתם ובאו אליי, אמא חיבקה אותי ונישקה את לחי "הכל יהיה בסדר אדוארד, אני בטוחה" היא אמרה ברוגע, הלכתי אל לואי והחזקתי את ידו, הוא חיבק אותי חזק ונישק את שפתיי. "אני פה איתך בייבי" הוא לחש לאוזני. "שנצא?" אמא שאלה וכולנו הנהנו ויצאנו מהבית. לואי, אלכס, אמא ואני נסענו במכונית אחת וזאין, נייל, ליאם וג'יימס נסעו במכונית השניה, הספקתי לדבר עם ג'יימס אתמול על מה שקרה לפני כמה ימים ואני חושב שאנחנו בסדר עכשיו, אני מקווה לפחות.

כשהגענו למקום יצאנו מהרכב ואמא סדרה לי את החליפה והעניבה כדי שאראה מכובד, נכנסנו למבנה ופגשנו את אדון וויליאמס, הוא לחץ בידי והסביר לי מעט מה עומד לקרות ואם להיות כנה הוא לא ממש הרגיע אותי, למען האמת עכשיו אני לחוץ עוד יותר. אני שמח שכולם באו איתי, זה עוזר להתמודד.

לואי ואני התיישבנו על ספסל שהיה בקרבת מקום ולקחתי נשימה עמוקה "איך אתה מרגיש?" לואי שאל "אני ממש לחוץ ואני...מפחד" אמרתי בשקט משפיל את מבטי "היי, יהיה בסדר, זה הגיוני שאתה לחוץ והגיוני שאתה מפחד אבל אני פה איתך ואן פה ואלכס והבנים ואנחנו כולנו כאן כדי לדאוג שאתה תהיה בסדר" הוא ליטף את לחי מרגיע אותי מעט "תודה" מלמלתי בשקט והוא חייך חיוך קטן וכל כך יפה הוא הרים את ראשי מסנטרי ונשק לשפתיי ברכות ושלמות.

"בנים אנחנו צריכים להיכנס" אמא אמרה גורמת לשפתי להתנתק משל לואי, הנהנתי ונעמדתי לואי אחרי. לקחתי נשימה עמוקה מנסה להירגע מעט לפני שכולנו נכנסנו אל אולם בית המשפט, כל הבנים התיישבו בשורה הראשונה שמאחורי השולחן בו אני, אמא ואדון וויליאמס העורך דין שלי ישבנו. לאחר כשתי דקות הדלת נפתחה וניק נכנס עם עורך דינו ואביו. ליבי פעם בחוזקה ורעדתי, רציתי פשוט להיעלם. החזקתי את ידה של אמי והסתכלתי על לואי שהצליח להרגיע אותי מעט עם מבטו, היה נראה שהוא ואלכס מתים לפוצץ אותו במכות עכשיו ולמען האמת די רציתי שזה יקרה אבל כמובן שזה לא.

זו פעם ראשונה מזה חודשים שראיתי את ניק, עד עכשיו עורך דינו ניסה לשכנע את חבר המושבעים שניק הוא סתם נער תמים שלא עשה דבר רע אבל למזלי הם הבינו שהוא סתם מבלף ושניק אשם, עכשיו אני צריך להעיד בפניהם בשביל שהשופט יוכל לקבוע מה יהיה העונש, מכיוון שניק כבר בן 18 הוא נשפט כבוגר מה שהופך את מעשיו לחמורים יותר וכך גם העונש שלו יהיה כבד יותר וזה לגמרי לטובתי.

Damn it! I think I'm in love - L.SWhere stories live. Discover now