פרק 23

573 56 18
                                    

נקודת מבט הארי:

לא היה לי את מספר הטלפון של אלינור ולא היה לי כוח, זמן ובעיקר סבלנות כדי להתחיל לחפש. החלטתי שעדיף שפשוט אלך לביתה, עברו כמה דקות ועמדתי מול דלת הכניסה לקחתי נשימה עמוקה לפני שהקשתי על הדלת שלוש פעמים ממתין שהדלת תיפתח. כעבור דקה אלינור פתחה את דלת הבית ולא היה נראה שהופתעה ממש מהופעתי למרות שלא ראיתי אותה ארבע שנים, מאז שאלכס עזב. "אלינור בבקשה תגידי לי שאלכס פה" הרגשתי את כל גופי מתקווץ, מה אם הוא לא פה? מה אם הוא באמת ברח? היא היססה "אלינור בבקשה תספרי לי את האמת, תגידי לי איפה אלכס אני מתחנן" הרגשתי את הדמעות עולות לעיניי, היא זזה מעט מהדלת וסימנה לי להכנס "הוא פה" היא אמרה מעט מתוחה. 

התקדמתי מעט וראיתי את אלכס יושב בסלון, הרגשתי אבן גדולה יורדת מליבי ופלטתי נשימה שלא ידעתי שהחזקתי. רציתי לחבק אותו חזק אבל תוך כדי להחטיף לו אגרוף חזק וכואב. הוא הפנה את מבטו לכיווני "מה לעזעזל אתה עושה פה? אלינור ביקשתי ממך" הוא אמר, תודה רבה אלכס גם אני אוהב אותך, אני לא אשקר זה כאב "אני חושבת שאני אשאיר אתכם לבד לסדר את העיניינים" היא אמרה ועלתה לקומה העליונה.

"מה אתה עושה פה הארי?" הוא שאל בתקיפות "אני דאגתי!" צעקתי לעברו וקולי נשבר, הדמעות ירדו על פניי כשאין לי יכולת לעצור אותן, הוא גיחך גיחוך קטן "זה לא מצחיק!" מה לעזעזל מצחיק אותו?! "תרגע כולה לא שמעתי ממני שלושה ימים, אל תגזים" הוא רציני? "לא אלכס! זה לא כולה שלושה ימים! כי בפעם האחרונה שלא שמעתי ממך במשך שלושה ימים השלושה ימים האלו הפכו לארבע שנים! אני פחדתי שעזבת שוב! פאק אלכס, אני כל כך פחדתי שלא אראה אותך שוב! אז אין לך שום זכות להתייחס לזה כאילו זה כלום! אתה לא יכול פשוט להיעלם ככה כי אתה כועס! זה שובר אותי!" הדמעות לא הפסיקו, הן רק ירדו מהר יותר ויותר עם כל נשימה שלי. הוא השפיל את מבטו עם חיוך קטן כאילו אני משעשע אותו, אין בו טיפת לב? טיפת רגישות?

אני לא יכול יותר, התקרבתי אליו ופשוט נכנסתי בין זרועותיו הייתי זקוק לחיבוק שלו, של אח גדול. הוא היה קצת בהלם אבל לאחר כמה שניות חיבק אותי בחזרה. אני שונא לריב עם אנשים שאני אוהב. "הארי, לואי לא בשבילך" הוא לחש לאוזני, ומיד התרחקתי ממנו "מה לעזעזל לא בסדר איתך?!" צעקתי "הארי אני רוצה רק בטובתך, תאמין לי!" הוא יכול להיות כל כך מעצבן לפעמים "זה לא ממש נראה ככה אתה יודע" אמרתי בקול יציב יותר למרות שמבפנים הייתי עצבני עוד יותר "לואי הוא חתיכת זונה! הוא יפגע בך הארי!" הפריע לי לשמוע אותו קורא ללואי כך "למה אתה כל כך בטוח שהוא יפגע בי? הוא אוהב אותי!" קבעתי זאת כעובדה מפני שידעתי שזה נכון, היה לו עוד פעם את הפרצוף המשועשע והמעצבן הזה "הארי, לואי כל יום במיטה עם מישהו אחר, זה סוג של הגדרה לזונה ובקשר לזה שהוא אוהב אותך... הוא מעולם לא אהב אף אחד בקטע רומנטי אז אני אומר לך שכדי לך להתרחק מזה לפני שתיפגע" ליבי פעם בחוזקה, אני רוצה להרוג אותו עכשיו.

 "אני אוהב אותו אלכס! והוא אותי" צעקתי עליו ומשכתי באפי "איך אתה כל כך בטוח?!" אני מתחיל להרגיש שהוא ממש רוצה שאפגע ממנו "כי הוא אמר לי את זה!" צרחתי עליו והוא קפא במקומו, חסר מילים "אלכס אני מאושר איתו, הוא משמח אותי, למה אתה לא יכול לשמוח בשבילי לשם שינוי? למה אתה הורס לי את זה?" אמרתי בקול חלש ורועד "זה לא ככה הארי, אני רואה את הדברים מזווית שאתה לא, אני מכיר את לואי טוב יותר ממך, אני פשוט לא רוצה שתיפגע" הוא הניח את ידו על כתפי ואני מיהרתי להוריד אותה "אתה זה שפוגע בי, אני מבין את זה שאתה לא מרוצה מזה שהחבר הכי טוב שלך הוא הבן זוג של אחיך הקטן אבל אתה חצית את הגבול, אני אוהב אותו! הוא דואג לי ומכבד אותי ופשוט הופך אותי למאושר יותר אז אני מבקש שתכבד את זה" הוא משך אותי לחיבוק "בסדר" לחש למרות שידעתי שזה שקר ושהולכות להגיע עוד הרבה מריבות על הקשר שלי ושל לואי אבל בינתיים אסתפק בחיבוק קטן, כמו דגל לבן שמורה על הפסקת אש. חיוך קטן עלה על שתפיי.

ממש מקווה שאהבתם את הפרק

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

ממש מקווה שאהבתם את הפרק

אני מקווה שזה מעניין אתכם ושכל הדרמה שאני מנסה להכניס מורגשת

זה סיפור ראשון שאני כותבת ואני ממש אשמח שתגיבו לי מה אתם חושבים על הפאנפיק עד עכשיו

בכל מקרה רק רציתי להגיד תודה לכל מי שקורא, מגיב ומצביע

אוהבת את כולכן

Damn it! I think I'm in love - L.SWhere stories live. Discover now