(הושלם)
עונה שניה עכשיו בפרופיל שלי
איך מנהלים זוגיות עם אקס של אחי הקטן?
איך מנהלים זוגיות עם החבר הכי טוב של אחי הגדול שכל היום מתמזמז עם אנשים?
איך שומרים אהבה כל כך גדולה אבל גם כל כך אסורה בסוד?
אני כותבת חדשה, אני ממש מקווה שתאהבו את הסיפור.
...
"בנים?! האוכל מוכן אתם יכולים לבוא!" אן קראה קוטעת את הנשיקה של הארי ושלי "נרד?" הוא שאל לאחר כמה שניות של שתיקה "כן אני מורעב" הוא הנהן ושנינו קמנו מהמיטה.
הארי ואני ירדנו במדרגות כאשר כף ידי משולבת בשלו, הלכנו לכיוון שולחן האוכל ולפתע ראיתי את אלכס יושב ליד השולחן. שנינו נעצרנו מביטים אחד בשני בפליאה, שנינו לא ידענו שחזר ובטח שלא ציפינו לאכול איתו ארוחת ערב אחרי כל מה שקרה בשלושת הימים האחרונים.
אלכס סובב את מבטו אלינו וגם הוא נראה מופתע, כנראה לא ידע שגם אני מצטרף, נהדר, אני בטוח שארוחת הערב תתנהל באופן מושלם שבסופו אני לא אגמור עם איזה פנס בעין. זה הולך להיות קשוח "וואט דה פאק?" אלכס מלמל בעיקר לעצמו, עכשיו אני בטוח שלא ידע שאהיה נוכח בארוחה ועכשיו שהוא מודע לכך הוא חד משמעית לא שמח מזה.
הארי ואני התיישבנו ליד השולחן העגול כך שהארי יושב ביני לבין אלכס ואני יושב בינו לבין המקום בו אן אמורה לשבת שכרגע ריק. "אני שמחה לראות שכולכם התיישבתם בלי בעיות" אן אמרה ובאה לכיווננו עם חיוך על פניה. "בתאבון בנים" היא אמרה והתיישבה בכיסא הריק שעמד לידי "תודה" שלושתינו אמרנו ביחד.
עברו כבר משהו כמו עשרים דקות ואף אחד לא הוציא מילה, המתח באוויר היה כל כך מורגש שיכולתי פשוט לקחת סכין ולחתוך אותו. אן נאנחה "אוקיי בנים תקשיבו" היא החלה לדבר, שוברת את השתיקה "אני מבינה שאתם מסוכסכים וכועסים ומה שאתם לא מרגישים אבל זה לא הגיוני שאנחנו יושבים בארוחת ערב כבר עשרים דקות ואף אחד מכם לא מדבר, אתם שלושתיכם דברנים גדולים אז תתחילו לדבר לפני שאני אתחרפן" אני מת עלייה, זה שיעשע אותי איך שתיארה את הדברים.
"איך היה לך בעבודה היום אמא?" הארי שאל "בסדר גמור למען האמת" היא השיבה עם חיוך קטן, היא תמיד מחייכת וזה נותן אווירה טובה "אתה בא מחר לאימון קריקט אלכס?" שאלתי והוא התעלם, זה היה צפוי "אלכס!" אן רטנה לעברו הוא גלגל את עיניו "אני לא יודע, אולי" השיב ושמעו את חוסר רצונו לדבר איתי בקולו "סיימתי לאכול אני יכול לעלות?" הוא שאל, אן נאנחה והנהנה, היא צריכה לקבל פרס שהיא סובלת את כולנו ככה. "גם אתם יכולים לקום אם אתם רוצים" היא אמרה, אני יודע שהיא כבר מותשת מכל הדרמות שמתחוללות בבית הזה. הארי ואני עזרנו לה לפנות את השולחן ולהכניס את הכלים למדיח ולאחר מכן עלינו לחדרו של הארי.
שנינו פשטנו את חולצתינו נשארים עם מכנסיים בלבד, נשכבתי על המיטה ולאחר מכן גם הארי. הוא הניח את ראשו על חזי החשוף, מנשק אותו ברכות, ליטפתי את ראשו והצמדתי את שפתינו לנשיקה סוערת שכל כך נזקקתי לה. הוא החזיר את ראשו לחזי ואני החזרתי את ידי לשיערו. נשמעה דפיקה על הדלת "כן" הופתעתי לראות את אלכס עומד בפתח הדלת "אולי כדי שהדלת תהיה פתוחה, אתם יודעים ליתר ביטחון" פאק הוא כל כך מעצבן, אני כל כך רוצה פשוט לקום ולהחטיף לו כמה אגרופים כואבים לפניו "ברצינות אלכס?! מה יש לך?!" שאלתי עצבני, הארי ליטף את חזי וזה הרגיע אותי הוא לא רצה לריב עכשיו עם אלכס והבנתי אותו "אלכס תעזוב את שניהם בשקט" אן קראה מהקומה התחתונה ואלכס רק נאנח והלך לחדרו בלי לסגור את הדלת אחריו כמובן, אבל זה לא ממש הפריע לי מפני שידעתי שדבר לא עומד לקרות כאן הלילה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נקודת מבט הארי:
"האז...קום...יש בית ספר" שמעתי קול מוכר קורא לי והתחלתי לפקוח את עיניי בעייפות, הייתי בין זרועותיו של לואי והוא נשק לראשי "בוקר טוב" חיוך קטן עלה על שפתיי "בוקר טוב".
אלכס דפק על הדלת שכבר כך או כך הייתה פתוחה "לואי אני יכול לדבר איתך שניה?" לעזעזל על מה הוא רוצה לדבר איתו, מה עכשיו הוא רוצה לשבש? לואי הנהן ויצא אל אלכס, למזלי הם נישארו ליד הדלת כך שעדיין יכולתי לשמוע אותם אבל בקושי.
"לואי בבקשה תגיד לי שכשבאתי אלייך לפני כמה שבועות בקשר לזה שהסתבכתי זה לא היה הארי ששכבת איתו" אלכס אמר, אני זוכר את הלילה הזה, זה היה כל כך מוזר ומפחיד, כל כך פחדתי שאלכס ימצא אותי מתחבא בארון של לואי כשאני לבוש בבוקסר בלבד "אממממ...מצטער" אלכס פלט אנחה "פאק!" הוא הרביץ לקיר "הוא בטח שמע מה שאמרתי לך, שיט" שמעתי צעדים מתרחקים ופלטתי אנחת הקלה, הייתי בטוח שיעשה סצנה מזה ששכבנו אז אבל כל מה שעניין אותו זה לדעת אם שמעתי, זה מוזר.
***
היי! דבר ראשון מקווה שאהבתן את הפרק
רציתי להגיד תודה לכל מי שמגיבה ומצביעה זה ממש נותן לי מוטיבציה להמשיך
