(הושלם)
עונה שניה עכשיו בפרופיל שלי
איך מנהלים זוגיות עם אקס של אחי הקטן?
איך מנהלים זוגיות עם החבר הכי טוב של אחי הגדול שכל היום מתמזמז עם אנשים?
איך שומרים אהבה כל כך גדולה אבל גם כל כך אסורה בסוד?
אני כותבת חדשה, אני ממש מקווה שתאהבו את הסיפור.
...
כל גופי רעד והרגשתי את איבריי מתכווצים, איפה הוא יכול להיות? יכול להיות שמישהו פגע בו ורק מהחשבה על זה ליבי התכווץ "אלכס אנחנו חייבים למצוא אותו, זה פאקינג לא משנה שאני שונא אותך עכשיו" אמרתי בלחץ והוא הנהן נכנס לשניה לתוך הבית ולקח את הפתחות של הרכב "נחפש אותו, תודיע לי אם מצאת משהו" הנהנתי הוא אומנם לא מראה את זה אבל אני יודע שהוא מת מדאגה.
נכנסתי לרכב והנעתי, ניסיתי לחשוב איפה הוא יכול להיות ושום דבר לא עלה לי, בסופו של דבר החלטתי לנסוע לפארק.
הסתובבתי בכל הפארק וכמובן שלא מצאתי אותו והודעתי על כך לאלכס והוא אמר לי שהוא לא נמצא בסקייט פארק, עכשיו אני בדרכי לבית הספר בתקווה שהוא יהיה שם למרות שאני לא חושב שיהיה, הרי מי מגיע לבית הספר רק כי הוא עצבני.
גם שם הוא לא היה ולפתע נזכרתי בניר הפסיכולוג, אולי הוא אצלו או אולי לפחות הארי דיבר איתו, מיהרתי להתקשר לאלכס כדי לבדוק אם יש לו את מספר הטלפון של ניר.
לקחתי את הטלפון וחייגתי "מצאת אותו?" הוא שאל ברגע שענה "לא, הוא לא בבית הספר אבל חשבתי אולי הוא אצל ניר הפסיכולוג, יש לך במקרה את הטלפון שלו?" הוא נאנח "לא, אבל אני יודע איפה הוא גר, לקחתי את הארי לשם פעם" לפחות זה, חשבתי "בוא ניסע לשם" אני כל כך מקווה שהוא שם "אני שולח לך את הכתובת, תיסע לשם" הנהנתי ואז נזכרתי שהוא לא רואה אותי "כן" אמרתי וניתקתי.
שנינו הגענו לביתו של ניר והלכתי אחרי אלכס אל הדלת, הוא דפק ולאחר כדקה מישהו ככל הנראה ניר פתח את הדלת "ניר?" אלכס שאל "כן" הוא היה נראה מופתע "היי, אני אלכס אח של הארי" הוא זקף את גבותיו "הו, זה אתה, שמעתי עלייך לא מעט" אני יכול לתאר לעצמי "מה מביא אותך הנה?" "היי אני לואי, אנחנו לא מוצאים את הארי, רבנו ואני לא יודע איפה הוא, ואני דואג, בטירוף, וחשבתי, אתה יודע, אולי הוא פה, או שהוא לפחות דיבר איתך, בבקשה תגיד לי שאתה יודע שהוא בסדר" אמרתי כמעט בלי לנשום מרוב הלחץ והוא נראה מבוהל, מעכל את כל מה שאמרתי "אני מצטער לואי אבל הוא לא יצר איתי קשר" לבי נחת "אבל נסו לבדוק בים,המקום הזה מרגיע אותו, אני מניח שזה מקום שירצה ללכת אליו" זה נשמע הגיוני "תודה רבה רבה ניר" אמרתי ובמהירות הסתובבתי והלכתי לאוטו, אלכס אחרי.
חגרתי את חגורת הבטיחות והתנעתי את הרכב, הרגשתי דמעות שמאיימות לצאת וחונקות את גרוני אך לא נתתי להן לצאת. נסעתי לחוף האהוב על הארי בתקווה גדולה שהוא שם. החוף לא רחוק מפה. החניתי את המכונית בחניה הכי קרובה לחוף ולמזלי לא עמוס פה מפני שכבר ערב. יצאתי מהמכונית וכך גם אלכס הבטתי בו ופלטתי יבבה קטנה, הרגשתי דמעה קטנה זולגת מעיני אך מיהרתי למחות אותה עם אגודלי. אלכס התקרב אליי וחיבק אותי חיבוק קטן "הכל יהיה בסדר" אמר "אני מקווה" לחשתי, לא משנה מה יקרה בנינו אנחנו קשורים, הוא כמו אח שלי.
שנינו הלכנו לכיוון החוף ולא היו הרבה אנשים, סרקתי את כל החוף עד שעיניי נעצרו על גוש תלתלים חומים והרגשתי שאבן ענקית ירדה מליבי "הוא שם" קראתי והצבעתי על הארי, שנינו הלכנו במהירות ואני אפילו רצתי אליו. הגעתי וחיבקתי אותו חיבוק חזק והוא החזיר, התנקתי והתרחקתי מעט כדי שאוכל להביט בעיניו הירוקות אפו היה מעט אדמדם והיה אפשר לראות בבירור שבכה, כאב לי לראות אותו כך. הרגשתי דמעה דולגת מעיני ומשכתי באפי, פאק אני לא מאמין שאני בוכה עכשיו כמו איזה זין רגשני "אתה לא יודע כמה דאגתי" לחשתי "אני מצטער" הנחתי נשיקה קטנה על שפתו "אל תעשה את זה שוב, אני פחדתי" מצחו כנגד שלי. הוא משך אותי לחיבוק ויכולתי לשמוע שהייפח, זה שובר אותי שהוא בוכה, אני רוצה שיחייך.
Ops! Esta imagem não segue nossas diretrizes de conteúdo. Para continuar a publicação, tente removê-la ou carregar outra.
"היי הכל בסדר האז" אמרתי וליטפתי את ראשו "אתכם מוכנים להפסיק להתנהג כמו שתי ילדות בכיתה ב' בבקשה" שמעתי את אלכס אומר והוא העביר את אצבעותיו על גשר אפו, הארי התנתק מהחיבוק והביט בו "אלכס, אתה פה, לא ראיתי" אמר "איזה כיף, אני פה רואה אתכם כמו זוג רגשנים ואתה אפילו לא שם לב שאני פה" הארי הסתכל עליו כלא מאמין אני מניח שלא ציפה שיבוא "א- אבל אתה כעסת" מלמל "אני כועס הרבה הארי אבל אתה יודע שלא משנה מה קורה אתה עדיין חשוב לי, אני דאגתי הארי" אלכס אמר, ידעתי שהוא סתם משחק אותה קשוח, הוא חיבק את הארי חיבוק קטן ולאחר מכן שלושתינו הלכנו למכוניות.
