פרק 48

513 54 20
                                    

נקודת מבט לואי:

עוד יומיים, עוד יומיים זה קורה. אני לחוץ בטירוף ואני לא יודע מה לעשות. אני מתכונן ליום הזה חודשים. מחר אני נוסע לניו יורק ועוזב את הארי לארבעה ימים, סיכמנו שנעשה שתי שיחות וידאו ביום, אחת בבוקר ואחת בערב. נכון זה רק ארבעה ימים אבל זה הארי, אני מתגעגע אליו גם כשאני לא לידו 4 שעות. אני יודע שהוא גם לחוץ ושגם עבורו זה מרגש וגם אם הוא לא כל כך מראה לי את זה אני יודע שקשה לו עם מה שהולך להיות עוד כמה חודשים אחדים.

אני אורז עכשיו את המזוודה והארי למטה מכין לנו ארוחת בוקר, אני לא יודע עד כמה זה רעיון טוב, אני מקווה שהוא לא ישרוף את המטבח.

"לו! האוכל מוכן! תרד!" הנחתי את החולצה שהייתה בידי בתוך המזוודה וירדתי למטה. "בוקר טוב אהוב" הארי אמר וכרך את זרועותיו סביב עורפי כאשר אני עומד על המדרגה הראשונה כך שאנחנו באותו הגובה. "בוקר טוב לאב" אמרתי והצמדתי את שפתיי לשלו, שנינו הנענו את שפתינו אחד כנגד השני בשלמות מופתית.

"סיימת לארוז?" הארי שאל לאחר שהתנתקנו "עוד לא" הנחתי עוד נשיקה מהירה על שפתיו לפני שירדתי מהמדרגה "מה הכנת?" שאלתי "טוסטים, ביצי עין ומיץ תפוזים" חיוך שחשף את זוג גמותיו המהפנטות נמרח על פניו "זה אכיל?" גיחכתי והוא הזעיף את פניו "אל תזעיף פנים אהוב, אני מעדיף את החיוך שלך" הוא חייך חיוך קטן והלך אל המטבח "אני לא עד כדי כך גרוע בבישול" גיחוך נפלט מפי "אתה יכול להמשיך לחלום" אמרתי והוא יישר הסתובב אליי "היי!" קרא "מצטער האז אבל זו האמת" הוא גלגל את עיניו והניח את הדברים על השולחן "אתה מתכוון לבוא או להמשיך לצחוק עלי ולהישאר רעב?" הוא שאל ולאחר שהתיישב ואני הרמתי את ידי בכניעה התיישבתי גם על יד השולחן.

האוכל נראה בסדר אבל החלטתי שיהיה נחמד להציק לו עוד קצת "מיליון אחוז זה אכיל?" שאלתי והחזקתי את הטוסט בידי "תאכל כבר ותשתוק" אמר ואני רק צחקתי ונשקתי נשיקה קטנה ללחיו "סורי האז הייתי חייב" הוא הנהן ולגם ממיץ התפוזים.

לאחר שסיימנו לאכול את ארוחת הבוקר שבאופן מפתיע לא הייתה רעה בכלל עליתי חזרה לחדרי וסיימתי לארוז את המזוודה. "לחוץ?" הארי שאל ואני התיישבתי לידו על המיטה "מאוד, הבחינה הזו הולכת להשפיע לי על כל העתיד, אני כל כך מקווה שאקבל ציון מספיק גבוה כדי להגיש מועמדות ללמוד בייל."

***

"לו" שמעתי את הארי קורא לי בקולו הצרוד של הבוקר "לו אתה צריך להתעורר, צריך לנסוע לניו יורק" אמר ועיניי מיד נפקחו "בוקר טוב האז" אמרתי והוא נישק את שפתיי. קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים, צחצחתי את שיניי ושטפתי את פניי. לאחר מכן חזרתי לחדר ונעמדתי מול הארון מתלבט מה ללבוש, לבסוף בחרתי סקיני ג'ינס שחור עם טי שירט לבנה פשוטה ונעלי הוואנס השחורות שלי. קבעתי עם אן שהיא תסיע אותי במקום שאני אתקע בלי חניה ובכל הפקקים של ניו יורק גם ככה הנסיעה מגריניץ' לניו יורק היא רק 40 דקות בערך. לארוחת בוקר אמרנו שנעצור בדרך ונאכל בדנקין דונאטס, הארי גם נוסע איתנו כדי שנוכל להיפרד.

לאחר חצי שעה אן הגיעה, הכנסנו את המזוודה לתא המטען ואני והארי התיישבנו אחד ליד השני במושב האחורי של המכונית. הנסיעה עברה די מהר, באמצע עצרנו לאכול כפי שתכננו והיה ממש טעים, בתכלס, מה יכול להיות לא טעים בדאנקין דונאטס?

אן החנתה את הרכב ליד המלון שלי, שלושתינו יצאנו מהרכב ואני הוצאתי את המזוודה מתא המטען. "בהצלחה בבחינה מחר מותק" אן אמרה ונשקה ללחי לאחר שחיבקה אותי, "בהצלחה לו, אני בטוח שתהיה מעולה, אתה גאון וגם אם לא תעבור הכל יהיה בסדר" אמר וחיבק אותי "אני אתגעגע אלייך"חיוך על פניו "גם אני אתגעגע אלייך האז" הוא הניח את כפות ידיו על לחיי ונישק את שפתיי, לאחר שהתנתקנו הוא חיבק אותי חזק ואז לקח צעד אחורה. אני לקחתי את המזוודה בידי נפרדתי מהם פעם אחרונה ולאחר מכן נכנסתי אל המלון.

הלכתי אל הקבלה וקיבלתי כרטיס לחדר שלי, עליתי במעלית לקומה 9והגעתי לחדר מספר 28 (בבקשה תגידו לי שהבנתן - הערת הכותבת), נכנסתי וסידרתי את כל הדברים שלי.

בערב יצאתי לאכול בבית קפה קרוב וכשחזרתי דיברתי עם הארי והראתי לו את החדר, סיכמנו שנדבר גם מחר בבוקר לפני הבחינה, הוא איחל לי בהצלחה ושנינו נרדמנו לצלילי הנשימות אחד של השני.

בערב יצאתי לאכול בבית קפה קרוב וכשחזרתי דיברתי עם הארי והראתי לו את החדר, סיכמנו שנדבר גם מחר בבוקר לפני הבחינה, הוא איחל לי בהצלחה ושנינו נרדמנו לצלילי הנשימות אחד של השני

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


מקווה שאהבתן את הפרק
שאלה...
אם אני אכתוב פאנפיק באנגלית אתן תקראו אותו?
או רק בעברית?
זה ממש יעזור לי אם תענו
אוהבת 3>

Damn it! I think I'm in love - L.SWhere stories live. Discover now