Need you close to me

Part 105

התעוררתי לבד בחדר בית החולים, הסתכלתי מסביבי ואחיות הגיעו,

״מה אני... אמ... עושה כאן?״ שאלתי מובכת, אחת האחיות חייכה אליי,

״התעלפת״ אמרה והנהנתי, ״אז לא הייתי בתרדמת?״ אמרתי מוודאה, בבקשה שחלמתי את כל זה.

״כן, יקירה. התעוררת ממנה היום בבוקר והתעלפת לפני חמש שעות״ אמרה ונאנחתי, אז לא חלמתי.

״תודה״ מלמלתי ונשענתי על הכרית.

״אז את יודעת במקרה איפה המטפל שלי נמצא?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי,

״האחראי עלייך?״ שאלה, ״כן. ניקולס בראון״ אמרתי ורק מהשם שלו בטני התכווצה, אני שונאת מאפיונרים.

״הוא חזר לביתו לפני כמה זמן לדעתי.״ אמרה ויצאה מהחדר. נאנחתי ונשכבתי על המיטה. משהו צלצל מהתיק השחור שהיה לידי, והרמתי את הטלפון מסתכלת על השם שעל הצג, ופערתי את עיני.

נ.מ ניק

התעוררתי על הספה הלבנה, ומבלי לחשוב התקשרתי למיה, מתפלל לאלוהים שחלמתי והיא בסדר. תוך כדי שחייגתי כאב ראש תקף אותי, רציתי לתקוע לעצמי כדור בראש רק כדי שהוא יעבור.

״הלו״ היא ענתה בקול רועד לאחר שניות ארוכות. אחזתי במצחי הולך אל עבר המטבח בצעדים מתועתעים, כדי לקחת כוס מים וכדור,

״מיה״ אמרתי בקול צרוד ולקחתי את הכדור, שותה את כל כוס המים

״מ-מי זה?״ היא שאלה והתעצבנתי, זה לא חלום.

זה פאקינג לא חלום.

ניתקתי בחוזקה, זורק את הטלפון שלי על הרצפה.

—
נ.מ מיה
כעבור שבוע וחצי

״את תגורי כאן בזמן הקרוב״ אמילי אמרה כשנכנסנו לשטח האחוזה העצומה, הרמתי את מבטי לחלון מביטה בה, ושוב הסחרחורת הזו תקפה אותי.

הורדתי את מבטי למכונית מנסה להתרכז, ניק שישב מקדימה הסתכל עליי לרגע והחזיר את מבטו, עוצר את הרכב. יצאנו מהרכב ושוב הסתכלתי על האחוזה, כבר לא הייתה לי סחרחורת, אך היא הייתה לי מוכרת.

נכנסנו פנימה, והרגשתי שאני עומדת להתעלף. הכל כולל הכל הסתובב, הלכתי אחורה והסתובבתי במהירות, מה שגרם לי להתקע בניק. לא היה לי אכפת, נצמדתי אליו והתפללתי שהכאב הזה יעבור ושהכל יפסיק להסתובב, הוא חיבק אותי והכל גבר,