Larry Stylinson - This Kid

פרק 15

-פרק 15

*נ.מ לואי

דפיקה נשמעה בדלת, הלכתי לפתוח אותה ונייל עמד מולי
"מי זה?" הארי קרא מהסלון של הבית שלי
"זה נייל!" צעקתי בחזרה
"מי פה?" נייל לחש לי כשהלכנו לסלון
"נייל זה הארי, הארי זה נייל" הצגתי בניהם והלכתי למטבח כי נייל ואוכל לא הולכים בנפרד
"ניי מה אתה רוצה לאכול?" שאלתי מהמטבח
"כל מה שטעים" הוא קרא ויכולתי לשמוע את צחוקו של הארי ברקע, הם מתחברים זה טוב. חזרתי לסלון עם קנקן מים וכמה חטיפים, הנחתי על השולחן בסלון והתישבתי לידם, דפיקה נשמעה בדלת והארי הלך לפתוח
"טוב תספר" נייל ביקש
"לספר מה?" שאלתי בתמימות
"נו לואי אתמול רשמת לי שהוא פה ואני משאר שהוא פה מאתמול ולא הלך וחזר, אני דיי בטוח שלא שיחקתם דוקים כל היום" נייל אמר בצחוק
"לא עשינו כלום תיהיה בשקט" נתתי מכה לכתפו והארי ושני בחורים הגיעו לסלון
"נייל!" הברונטי קרא
"ליאם" נייל קרא בשמחה וקם לחבק אותו
"אפ אפ אפ יותר מידי מגע כאן" הבחור השני אמר והם נפרדו בגיחוך
"תרגע זי ניילר סטרייט" הברונטי אמר ונתן לו נשיקה במצח
"לא אכפת לי" השני אמר והחמיץ מבט
"לו, אלה ליאם האחראי וזאין האדיש, בנים זה לואי"  הארי הציג אותם
"אז לואי.. האם אתה הגאון שגרם להארי להבין שהוא ואלינור זה כבר לא?" זאין שאל בחיוך וקיבל כרית לפרצוף מהארי
"זי תיהיה בשקט אחרת אני ירצח אותך מול החבר שלך" הארי איים ואנחנו רק צחקנו.

הם פה כבר שעות. ואני נשבע שבחיים שלי לא היה לי כל כך כיף, בחיים שלי לא חשבתי שאני אהנה עם אנשים.
"לואי אנחנו יכולים לדבר?" ליאם שאל אותי והנהנתי, הלכנו למטבח להביא עוד מים ואוכל ודיבר גם על הדרך
"אני לא יודע מה אתה והארי אני רק יודע שבכל ה11 שנים שאני והארי חברים הכי טובים לא ראיתי אותו ככה שמח, אתה עושה לו טוב לואי אל תשכח את זה." הוא התחיל ונרגעתי, חשבתי שהוא כועס עליי.
"תראה.. אף פעם לא אהבתי את אלינור היא תמיד הייתה דיי כלבה אבל עכשיו כשאני רואה אתכם ביחד אני מבין כמה הוא היה יכול להיות שמח איתה אבל הוא לא היה כי הם לא מתאימים. אתם מתאימים לואי, הארי לא יפגע בך, הוא לא ישחק בך זה לא הוא. תתן לו להיכנס לך ללב." ליאם אמר בחיוך והתחיל ללכת בחזרה לסלון
"זה לא זה" אמרתי והוא נעצר
"הארי נכנס לי ללב כבר מכיתה ט' אני מאוהב בו כמו שלא הייתי אף פעם בחיים, אני לא מפחד שהוא יפגע בי, אני מפחד שאני יפגע בו." אני לא מאמין שכרגע התוודתי בזה
"למה שתפגע בו?" ליאם שאל
"כי.. אני מפחד שאני יפגע בעצמי וזה יפגע בו" פאק למה אני מספר את זה
"לואי... אתה.. פוג-"
"לא לא לא אני סתם אמרתי זה הכל מפחד תשכח מזה" מיהרתי להגיד, לקחתי את החטיפים וחזרתי לסלון
"על מה דיברתם?" הארי שאל ומשך אותי לשבת עליו, נשענתי עליו והנחתי את הראשי על כתפו בזמן שכרך את ידיו מסביב למותניי
"כל מיני דברים" לחשתי לו
"עליי?" הוא שאל בחיוך ממזרי
"אוליי" החזרתי באותו חיוך והוא צחק, ליאם לא הוריד ממני את העיניים כל שאר השיחה, כאילו מנסה להפשיט אותי עם המבט זה הרגיש לי לא נוח
"מה קורה לו למה אתה זז כל כך הרבה?" הארי שאל כשניסיתי להסתדר קצת
"ליאם צופה בי, זה גורם לי להרגיש לא בנוח, השיער שלי מבולגן או משהו?" לחשתי לו
"לי! תפסיק לבהות!" הארי הוציא את ליאם מהבהיה. ליאם מלמל 'סליחה' והסתכל על זאין
"הכל בסדר בייב?" זאין שאל אותו בלחש
"כן פשוט חלמתי" הוא לחש לו בחזרה ונתן לו נשיקה קטנה על השפתיים
"רגע נייל איך אמרת שקוראים לה?" הארי שאל לפתע את נייל, מסתבר שהם דיברו עד עכשיו
"אוליביה"

-_-

היי אני ממש אוהבת שאתם מצביעים אפילו שאתם לא הרבה אני אשמח לראות מה אתם חושבים על הסיפור אז בבקשה גם תגיבו 😙