פרק 32

1K 92 72
                                    

-פרק 32

*נ.מ הארי

"לולו?" שאלתי כשהטלפון נענה, אני כבר שבוע בהולמס צ'אפל ואני משתגע מהריחוק מלואי
"הארי מותק אני מצטערת אבל לואי לא יכול לדבר היום עובר עליו הרבה דברים." אמא שלו ענתה לי
"ג'והנה בבקשה תתני לי לדבר איתו הוא צריך אותי" אמרתי בהתחננות
"אני מצטערת מותק הוא צריך עכשיו שקט" היא אמרה ונתקה. ג'והנה היא בן אדם מדהים אבל היא לא יודעת עד כמה לואי שונא להיות שם וזה שאני לא שם בשבילו גורם לו לשנוא את זה יותר.
אני צריך אותו גם.

לא רק שאני תקוע כאן, משעמם לי ואני מגעגע ללואי.. גם אלינור פה. אתם בטח שואלים מה היא עושה כאן, אז אני ואלינור הכרנו כשהיא באה לבקר את המשפחה שלה בהולמס צ'אפל ואני עדיין גרתי כאן, מסתבר שהמשפחות שלנו שכנות. אחרי שנה עברתי לדונקסטר ומאז אני גר שם וגם היא, פעם בשנה היא באה לבקר את המשפחה והשנה זה יצא כשאני הגעתי גם כן.

"הארי אתה יכול ללכת לסופר בבקשה? חסרים לי כמה מצרכים" אמא צעקה מהמטבח, צעקתי לה 'כן' ויצאתי לסופר, לא הייתי צריך לנהוג כי הוא דיי קרוב לבית, בערך עשר דקות הליכה.
התחיל להתקרר בימים האחרונים, עוד מעט נובמבר ואני לא חושב שאצליח להגיע ליום ההולדת שלו... זה מעצבן שאני תקוע במקום הזה במקום להיות איתו שם ולתמוך בו.

°°°°
הגעתי לסופר ואיזה קטע אלינור הייתה שם. היא כן שולחת לי לפעמים הודעות אבל אני מתעלם, לקחתי עגלה והלכתי בחיפושים אחרי הדברים שאמא כתבה לי, מאיפה אני אומר לדעת מההבדל בין פטרוזיליה לכוסברה?! עמדתי איזה עשרים דקות מול המדף של הירקות בתקווה שרשום על אחד מהם אם זה כוסברה או פטרוזיליה
"היי צריך עזרה?" היא שאלה והניחה את ידה על כתפי, הרמתי את ראשי מהירקות והסתכלתי לעינייה החומות
"אלינור" אמרתי בחוסר רצון
"האז היינו חברים הכי טובים פעם תיהיה נחמד" היא אמרה בחוסר סבלנות
"אני מצטער" נאנחתי, האמת שאני לא כועס עליה, אם הייתי יודע שהכל בסדר עם לואי הייתי נחמד לכולם אבל אני פשוט עצבני מחוסר הידיעה
"אני קצת עצבני" אמרתי בכנות
"הו.. מה קרה ביי- הארי?" היא שאלה
"סתם אני כאן לואי שם ואני לא יודע מה קורה איתו" אמרתי ופרצופה נפל
"אתם עדיין ביחד?" היא שאלה בזלזול
"כן למה שלא ניהיה?" שאלתי
"לא יודעת פשוט חשבתי שלא תיהיו ביחד שמעתי שהוא נפרד ממך, אני בחיים לא הייתי עושה את זה הארי אתה יודע" היא ניסתה לשכנע אותי, והתקרבה אליי
"דיי אלינור" אמרתי לה,
"אני לא עושה כלום הארי" הוא אמרה והזיזה את העגלה שעמדה בנינו, היא התקרבה עוד אחרי שבדקה שאין אף אחד היא תקפה את שפתי במהירות דחפתי אותה ממני
"מה את עושה?! אמרתי לך שאני עם לואי, אני אוהב אותו ואני מצטער שזה נגמר בנינו ככה אבל בבקשה תפסיקי!" צעקתי עליה,
"אני לא אוהב אותך אלינור תפסיקי להיות כזאת נואשת ותצאי לי מחיים." אמרתי בעצבים והתחלתי ללכת משם
"מה קרה? לואי לא נותן לך?" היא שאלה והסתובבתי בחזרה אליה
"תקשיבי לי אלינור ותקשיבי טוב! תצאי לי מהפאקינג חיים, חיי הסקס שלי כבר לא עינייך שחררי אותי ותני לי לחיות בשקט. תפסיקי לשלוח לי הודעות, אנחנו לא ביחד ואנחנו לא ניהיה ביחד, אני לא אוהב אותך יותר אני אוהב את לואי ואם את תגיד עליו עוד משהו אחד אני נשבע שאני יעשה משהו ואת יודעת למה אני מסוגל אלינור." כעסתי עליה, יכולתי לראות שנבהלה, היא יודעת עד כמה אני חזק היא פגשה לא פעם ולא פעמיים את הצד העצבני שלי, שברתי מולה כמה וכמה כוסות, צלחות וחצי מהבית שלי בערך, לא פגתי בה פיזית ואני גם לא יעשה את זה אבל היא מפחדת וזה מספיק טוב לי
"בבקשה תפסיקו לצעוק זה מקום ציבורי" המוכרת אמרה לנו, ניערתי את ראשי והלכתי משם, שהפטרוזיליה תביא את עצמה גם כן זה.

-_-

זה קרה לי... מי יודע מההבדל בין פטרוזיליה לכוסברה זה הדבר הכי נוראי בעולם...

Larry Stylinson - This KidWhere stories live. Discover now