Larry Stylinson - This Kid

פרק 21

-פרק 21

*נ.מ לואי

"לו, מוכן!" הארי קרא מהמטבח, הלכתי אליו בצעדים קטנים, חושש מכל מה שעומד להגיע, על השולחן היו שתי צלחות עם מלאות בפסטה עם רוטב עגבניות וקנקן מים, עלתה לי בחילה רק מלראות את הצלחת שהארי הכין לי, לחשוב שהוא מתכנן שכל זה יכנס לי לגוף..
"האז אני לא רעב" אמרתי וגירדתי בעורפי
"לואי לא אכלת כל היום אתה חייב להיות רעב" הוא גיחך בעצבנות
"אני לא רעב הארי" המשכתי בשקר הזה
"אני לא מאמין לזה אתה צריך לאכול" קולו היה קשה
"אבל אני לא!" קבעתי והוא גילגל את עיניו
"לואי אני לא פאקינג מתווכח איתך" קולו היה חזק ומבהיל
"תפסיק לשחק, לא אכלת כל היום!" פניו של הארי היו אדומות
"תפסיק להתערב לי בחיים! אתה לא אמא שלי! אני לא רעב אז אני לא צריך פאקינג לאכול!" צעקתי ובטעות העפתי את הצלחת על הרצפה, הארי קפץ בבהלה והסתכל עליי בפרצוץ מאוכזב
"יודע מה אם אתה לא רעב, אל תאכל" הוא לקח נשימה עמוקה, הניח את הצלחת שלו על השיש והלך לחדר שלו, ניקיתי את הבלאגן שעשיתי, זרקתי את השברים והפסטה שנפלה והלכתי אליו, דלת חדרו הייתה נעולה ויכולתי לשמוע שהמים במקלחת אצלו עובדים
"הארי" דפקתי על הדלת,
"האז בבקשה תפתח לי!" דפקתי ודמעות איימו לרדת מעיניי, אני שונא לריב איתו. הוא לא הגיב
"הארי..." יבבתי, רעש המים נסגר  והוחלף בקול המנעול, הוא פתח לי את הדלת, לא מסתכל עליי. על מותניו הייתה תלויה מגבת לבנה ושיערו הארוך טיפטף מים על גופו, הוא הלך לארון שמול מיטתו ואני התישבתי על המיטה שלו, המגבת עזבה את גופו בזמן שהוא חיפש תחתונים, ניסיתי לא להסתכל על התחת הסקסי שלו ורק לדבר איתו
"הארי" לחשתי בחנק, דמעות חנקו אותי. הוא לבש תחתון שחור והלך לצד השני של המיטה, הארי נשכב עם גבו אליי התכסה בשמיכה וכיבה את המנורה הקטנה שליד המיטה שלו, לא רציתי לבכות אבל זה כבר היה חזק ממני, הורדתי את בגדיי ונישארתי רק עם חולצה גדולה של הארי והבוקסר שלי, נכנסתי למיטה, משאיר בניינו רווח כי ככה היה ניראה שהוא רצה וסובבתי את גבי אליו, ניסיתי להירדם אבל הדמעות לא נעצרו, לא הפסקתי למשוך באפי עד שיד גדולה משכה אותי אליו, הוא משך אותי אליו עד שהיינו צמודים בלי טיפת מרווח בניינו, הארי נתן נשיקה לכתף הלבושה שלי הכניס את ראשו בצווארי והניח עוד כמה נשיקות שם
"אני שונא שאתה בוכה" לחש לי וסובב אותי חושף בפניי את שבילי הדמעות שזלגו במורד לחיו, הוא הצמיד אותי אליו עוד וראשי נח על חזהו החשוף, שאפתי את ריחו, נרגע מהמגע והריח הטוב שלו
"בכית" לחשתי, מניח נשיקה על חזיהו החשוף
"אני שונאת לראות אותך ככה ואני עוד יותר שונא לראות אותך בוכה" הוא לחש ונתן לי נשיקה בראש
"נדבר על זה מחר אבל עכשיו אנחנו צריכים לישון" הוא לחש שוב ונתן עוד נשיקה לקודקוד ראשי, הקשבתי לפעימות ליבו ונירגעתי ממגעו עד שנירדמתי, מחובק עם הדבר הכי יפה שקיים בעולם והילד שאני הכי אוהב כרגע.

-_-

אני דיי בטוחה שחלקכם תשנאו את הארי אבל תחשבו שנוא לא מבין בזה הוא חושב שהוא יכול לעזור ללאי ככה אבל הוא לא והוא נפגע מזה בעיניי זה הגיוני

מעניין אותי אם אנשי העתיד יצחקו על זה שרק 2021 כשהם יקראו את זה...