פרק 7

1.3K 119 53
                                    

-פרק 7

*נ.מ הארי

הוא ניראה כל כך מתוסכל ועצבני אף פעם לא חשבתי שאראה אותו במצב כזה. הראש שלו ניראה מלא במחשבות שלא עוזבות אותו הוא ניראה חסר מנוחה אני לא יכול יותר.
"לו.." נעצרתי באמצע הדרך אבל הוא המשיך ללכת
"לואי! עצור." הרמתי את קולי והוא נעצר, התחלתי ללכת אליו ולהשלים את הפער שבנה בנינו, הוא הסתובב אליי בראש מושפל וברגע שתפסתי את עיניו האדומות בעיניי רצתי אליו, תפסתי את גופו הקטן בין שתי ידי וחיבקתי אותו חזק לקח לו כמה שניות להגיב אבל בסופו של דבר הוא החזיר לי חיבוק ובכה לחזהי, ליטפתי את שיערו הנוצתי ביד אחת ובשניה את גבו בניחום
"מה קרה" שאלתי בדאגה והוא רק הגביר את הבכי שלו.

°°°°
"תשב" לחשתי לו כשהגענו לביתי, הוא התישב על הספה, פניו אדומות והוא כל שניה מושך באפו, הבאתי לו מים ונייר
"א-אני ל-לא רוצה שתראה א-אותי ככה" הוא לחש
"היי היי סתכל עליי. אתה לא צריך לדאוג ממה שאני חושב עליך אתה יכול לסמוך עליי אני מבטיח אני כאן לואי אני תמיד יהיה כאן." שמתי יד אחת על ברכו ובשניה הרמתי את פרצופו המושפל דרך סנטרו, עיניו הכחולות משתלבות עם האדום של הבכי ושפתיו הדקות יותר אדומות עכשיו. טבעתי בעינייו הכחולות, סוערות כמו הים הגדול. הנחתי את שתי ידיי על לחיו התקרבתי עוד קצת וניגבתי את דמעותיו עם אגודליי
"ה-הארי מה א-אתה עושה?" הוא שאל אבל לא עניתי כי לא הייתה לי תשובה, קירבתי את ראשי לפניו עוד קצת. כמעט ולא נישאר בניינו מרחב
"האז.." הוא מלמל אבל המשכתי, הרמתי אותו כך שישב עליי כל רגל שלו בצד אחר שלי, העברתי את ידיי למותניו וקירבתי אותו אליי עוד, אני זקוק אליו. שפתינו כמעו נגעו אבל הוא עצר את זה
"הארי יש לך חברה" הוא התרחק טיפה והתכוון לעמוד אבל משכתי אותו בחזרה אליי
"אני מתכוון להיפרד ממנה מחר" לחשתי לאוזנו ולחיו נהפכו לאדומות
"אני רוצה אותך לואי" לחשתי שוב ועיניו נעצמו עם חיוך קטן, קירבתי את שפתינו שוב עד שריפרפו אחת על השנייה, השפתיים שלי עקצצו ורק ביקשו שאנשק אותו אבל קול צלצול עצר אותנו, עניתי לטלפון בחוסר רצון, הוא היה ממספר חסוי
"הארי? קוראים לי ג'והנה אני אמא של לואי, מצאתי את המספר שלך אצלו בטלפון וראיתי שאתם מדברים הרבה. הוא לא בבית וכבר מאוחר ואני דואגת לו אתה במקרה יודע איפה הוא?" אמו של לואי הייתה נשמעת מודאגת מאוד
"את האמת שהוא אצלי את רוצה אותו?" שאלתי והיא הודתה לי בהרבה תודות
"מה- לא הארי לא-" הוא התחנן אבל נקטע על ידי זה שדחפתי לו את הטלפון לאוזן
"א-אמא?" הוא שאל בלחישה לטלפון
"אני אצל הארי. אני בסדר. אני כבר יוצא בחזרה. ביי אמא אוהב אותך" הוא סיים את השיחה וניתק
"היא בקשה שאני יחזור הביתה" הוא אמר וירד ממני
"אתה רוצה שאני יסיע אותך?" שאלתי
"לא. תודה הארי ניפגש מתישהו. ביי" אמר ויצא מהבית. הילד הזה משגע לי את החושים בשכל.

-_-

Larry Stylinson - This KidWhere stories live. Discover now