Larry Stylinson - This Kid

פרק 34

-פרק 34

*נ.מ הארי

<ארבעה חודשים אחרי>

28.1

אנחנו עדיין בהולמס צ'אפל ואנחנו ניהיה כאן לתמיד. לפני חודש אמא שלי הודיעה לי את זה, מאוד התנגדתי ועדיין לא סיפרתי ללואי, נכנסתי לסוג של דאון, אני מאוד ממורמר בחודש הזה ואין לי כוח לכלום.

"הארי אני יכולה להיכנס?" אמא דפקה לי על דלת החדר, לחשתי 'כן' והיא נכנסה
"אני חשבתי על משהו, ואם זה קורה אני רוצה שתבטיח לי כמה דברים." היא אמרה והתישבה לידי על המיטה, סימנתי לה להמשיך לדבר
"אחרי שתהפוך לבן 18 תוכל לחזור לדונקסטר לגור בדירה שלך לבד, אנחנו נישאר כאן ותוכל לבוא מידי פעם לבקר." היא אמרה, פעם ראשונה שעלה לי חיוך על הפנים
"כן כן כן" אמרתי במהירות
"רגע, אני רוצה שתבטיח לי, אתה לא עושה בלאגן בלימודים, אתה תמצא עבודה ותתחיל להיות יותר עצמאי ותתקשר אליי כל יום כשאתה קם להגיד לי בוקר טוב" היא ביקשה את האחרון בחיוך
"אני מבטיח אמא אני נשבע שאני יעשה את זה ואם זה לא יעבוד אני יחזור הנה" אמרתי בחיוך, אני חוזר סוף סוף, אני ישר בא אליו.

2.2

אתמול חגגתי 18, תמיד הייתי יותר בוגר ממה שילדים בגיל שלי היו, אני משאר שזאת אחת הסיבות שאמא שלי הרשתה לי לעבור לבד, כבר מגיל 16 גרתי לבד אבל הייתי ישן אצל אמא ורובין הרבה ועכשיו הם יהיו רחוקים אבל אני אוכל לחזור אם זה לא יתאים לי.
קיבלתי הודעה מלואי, עדיין לא סיפרתי לו שאני בא, אני עושה לו הפתעה. עכשיו עשר בבוקר ואני משאר שהוא רק קם

מ.לובאר שלי: נו איך זה להיות בן 18 ויום?

ל.לובאר שלי: מעייף פרח 3>

מ.לובאר שלי: אני מתגעגע אליך האזי, אני צריך אותך

ל.לובאר שלי: אני יודע בייבי אני חוזר עוד מעט אני מבטיח, עכשיו אני צריך ללכת לכמה שעות בייבי נדבר כשאני יסיים?

מ.לובאר שלי: כן, אוהב אותך האזה

ל.לובאר שלי: אני יותר X

מ.לובאר שלי: תשתוק

צחקקתי על זה שהוא לא יודע שאני בא, יש לי שעתיים נסיעה ואמרתי לו שאני לא יכול לדבר כי ידעתי שאם נמשיך לדבר אני יפלוט את זה בסופו של דבר.

הגעתי. הנחתי את המזוודות שלי בבית ועליתי על מונית למוסד (מוסד להפרעות אכילה) שלואי נמצא בו.
"היי בשביל לואי טומלינסון" אמרתי לאישה בקבלה
"מה אתה בשבילו?" היא שאלה והרימה את ראשה מהמחשב
"בן הזוג שלו, דיברתי עם אמא שלו היא יודעת שאני כאן" אמרתי לה
"היא לא פה כרגע אתה יכול להתקשר אליה לאשר את זה?" האישה שאלה, לא ידעתי שהמקום הזה כזה שמור. הנהנתי והתקשרתי לג'והנה, כמובן שהיא ידעה שאני בא.
"היי ג'יי אני כאן בקבלה והם ביקשו ממך אישור לזה שאני אוכל להיכנס" אמרתי לה והגשתי את הטלפון לאישה בקבלה
"מה הוא בשבילו?" היא שאלה לטלפון, אחרי כמה שניות היא נתקה והחזירה לי את הטלפון
"זאת האחות ביילי היא האחות של לואי והיא תלווה אותך לחדר שלו."

"זה החדר שלו הארי, אני שמחה לקשר את הפנים לשם סוף סוף" ביילי אמרה בחיוך
"תודה רבה לך" אמרתי לה, היא הנהנה ודפקה על דלת העץ, קולו הקטן של לואי ענה מבפנים והיא פתחה את הדלת כך שרק ראשה נכנס
"לו יש כאן אורח מיוחד"
ביילי אמרה ואני חייכתי לעצמי, חושב על הילד הקטן שהשארתי כאן וכמה אני רוצה כבר לראות אותו, ביילי נכנסה לרגע לחדר שלו והשאירה אותי מחוץ לחדר בזמן שדמיינתי אותו בזרועתיי, אחרי כמה דקות היא קראה לי ונכנסתי לחדר של הפרח הקטן ואהוב שלי.

-_-

איכ קנאה לכי מכאן...