פרק 38

1K 86 166
                                    


-פרק 38

*נ.מ הארי

<ארבע שנים אחרי>

אני ולואי כבר הרבה שנים ביחד, אני בן 22 והוא בן 21.

"בייבי אני הגעתי עכשיו לבית של אמא שלי אני אדבר איתך יותר מאוחר" אמרתי לטלפון, נסעתי לאמא שלי לשלושה ימים, התגעגעתי אליה וגם הייתי צריך את העצות שלה, לואי לא יכל לבוא בגלל העבודה והלימודים שלו אבל זה דיי טוב כי אני צריך לדבר עם אמא שלי לגבי כמה דברים.
"טוב האז, תהנו אני מתגעגע" הוא אמר ויכולתי להרגיש את חיוכו בקולו
"ביי"
"ביי פרח שלי" החזרתי לו וניתקתי
"אמא?" קראתי כשנכנסתי לבית
"הארי מותק! אני במטבח!" היא צעקה, חייכתי למשמע קולה והלכתי למטבח, התגעגעתי אליה.
התעוררתי ליום הראשון בהולמס צ'אפל, היום אני הולך לספר לאמא שלי, גם אחותי ובעלה הגיעו הנה היום, אני רוצה שהם יהיו שותפים לכל זה.

מ.פרח שלי: בוקר טוב איך אתה אהוב?

ל.פרח שלי: אני בסדר בייבי. שיהיה לך יום טוב 3>

כתבתי ללואי בחזרה וירדתי במדרגות, ריח של פנקייקים הציף את אפי
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך כשנכנסתי למטבח, ג'מה כבר הייתה כאן.
"בוקר טוב האז" היא אמרה בחיוך וחיבקה אותי
"בוקר טוב מותק" אמא אמרה גם כן ונתנה לי נשיקה בלחי, התישבתי לידן על האי של המטבח הנחתי ערימת פנקייקים על הצלחת שלי
"טוב אז רציתי לדבר איתכן על משהו חשוב, מאוד." התחלתי והן הפנו את מבטן אליי בחיוך
"הכל בסדר?" ג'מה שאלה, הנהנתי
"אני פשוט מתרגש" חייכתי לעצמי
"ממה אתה מתרגש ילדון?" אחותי שאלה
"אני הולך להציע לו" אמרתי מוסמק, מקבל צווחות משתיהן.

"ג'ם" אמרתי לאחותי ההריונית שישבה בסלון, היא סובבה אליי את ראשה בחיוך
"מאז שאנחנו ילדים הייתה כאן את החנות עם התכשיטים הממש מיוחדים, חשבתי לקנות את הטבעת משם רוצה לבוא איתי?" שאלתי את ג'מה
"כן ברור! רק תן לי להחליף בגדים ונצא" היא אמר וקמה מהספה. אחרי עשר דקות היא חזרה, כל פעם שאני רואה את הבטן שלה עולה לי חיוך על הפנים, אני עומד להיות דוד עוד שלושה חודשים.

"חשבתי על אחת בצבע זהב עם חריטה מאחורה ואבן כחולה" אמרתי לג'מה כשהסתובבנו בחנות
"מה אתה אומר על זאת?" היא שאלה והרימה טבעת אחת
"היא רגילה מידי" אמרתי
"הטבעות ששם הן טבעות שאנחנו כאן במקום חורטים עליהן איזה דברים שתרצו" המוכרת אמרה לנו ממאחורה, חיוך עלה על שפתיי, בחרתי אחת שתפסה את העין שלי והראתי למוכרת
"אז אני רוצה אותה עם חריטה"

"האז יצאת?" לואי שאל כשהתקשר אליי
"כן אני עכשיו יצאתי מהולמס צ'אפל, הוויז מראה שיש פקקים יקח לי שעתיים וחצי בערך" אמרתי לו
"טוב תיסע בזהירות" הוא אמר ומלמל 'ביי' קטן, החזרתי לו וניתקתי
"I'm sorry But the old Taylor can't come to the phone right now
Why? Oh, 'cause she's dead!"
צווחתי למילות השיר האייקוני הזה בזמן הנהיגה

-_-

הייתי בהפסקה של כמה ימים אבל חזרתי והסוף קרוב מתמיד זהו

Larry Stylinson - This KidWhere stories live. Discover now