•גמור•
•בחשיבות למחיקה•
"איך אתה גורם לי להתאהב בך כל יום מחדש, לואי טומלינסון?"
*פגיעה עצמית
*הפרעות אכילה
תודה על כל ההצבעות והצפיות והמקומות שהגענו אליהם בהאשטגים❤❤
(זה הסיפור הראשון שלי כניראה יש טעויות כתיבה ודברים ששכחתי לכתוב, מצטערת מראש)
"אנחנו צריכים לקחת הפסקה." לחשתי אל הטלפון "אתה נפרד ממני הארי?" היא שאלה בקול עצבני אך עצוב "לא.. אני רק מבקש הפסקה אלינור, זה הכל" ביקשתי ממנה, אני יושב עם גבי כנגד הדלת של החדר של לואי, רק הוא בבית, שמעתי שהוא בכה כל כך הרבה בשעתיים שאני מחוץ לחדר שלו. "האז.. לא השתנתי אנחנו לא צריכים הפסקה.. שתית משהו אהוב? בוא הביתה נדבר על זה" היא לחשה לטלפון "לא שתיתי וזה הדירה שלי אלינור אני מבקש שתיתני לי את ההפסקה הזאת ותלכי מהבית שלי" מלמלתי בלחש "הארי" היא בכתה "אני מצטער" לחשתי לה וניתקתי. הדלת מאחורי נפתחה ולואי נעמד מעליי, הוא לבש חולצה ענקית ובוקסר אבל לא ראו אותו בגלל החולצה "תיכנס" הוא לחש בקול שבור, הוא היה ניראה עייף, הסתכלתי עליו הולך בחזרה לחדר וניכנס למיטה הגדולה שלו "הארי" הוא לחש והוציא אותי מהבהייה, קמתי מהריצפה, נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת אחרי "תשכב לידי?" הוא שאל בקול חלש, הנהנתי בהיסוס, העפתי את נעליי מרגלי ונכנסתי לידו, כל כך רציתי לסגור את הפער שהיה בנינו אבל ידעתי שהוא לא רוצה. "שמעתי את השיחה שלך איתה" הוא לחש ולא הסתכל עליי "היא חיכתה עד עכשיו אצלך?" הוא שאל "כן, היא התקשרה אליי מלא פעמים ורק עכשיו עניתי לה" מלמלתי "אני מצטער להגיד לך את זה אבל היא כלבה" הוא לחש וסובב את גבו אליי "גם זאין וליאם חושבים ככה" מלמלתי אליו "לילה טוב הארי" לואי אמר בקול ישנוני "לילה טוב לואי, אני מקווה שתסלח לי." לחשתי כששמעתי את נשימותיו הקטנות המעידות על זה שנרדם.
° ° ° ° התעוררתי בדיוק באותה תנוחה שישנתי אתמול רק שהפעם גוף קטן היה צמוד אליי, כל המצעים היו מבולגנים בצד של לואי וכל גופו היה מקופל לתוך עצמו עליי. לא רציתי להעיר אותו, הוא היה חמוד מידי ליטפתי את שיערו הרך בחיוך קטן, שמח שהילד הזה עוד כאן תזוזה קטנה הוציאה אותי מהמחשבות והורדתי את ידי מראשו "מממ" לואי הימהם בעייפות ופתח את עיניו באיטיות "בוקר טוב" לחשתי בחיוך, הוא לא אמר כלום, רק הסתובב וקם לשירותים, הוא נעל את הדלת ושמעתי את המים של הברז עובדים, קיווצתי את גבותיי כששמעתי קול של הקאה "לואי הכל טוב?" שאלתי ודפקתי על הדלת "הכל טוב הארי רק תן לי רגע!" הוא צעק, נאנחתי והתישבתי על המיטה שלו, מחכה שיחזור. אחרי כמה דקות הוא חזר בפרצוף עייף "אתה בסדר?" שאלתי והוא הנהן "בלילה הייתי רעב ואכלתי מעדן, הוא בטח היה מקולקל" הוא מלמל והנהנתי "אנחנו צריכים לדבר הארי" הוא פיהק "כן אנחנו כן" הסכמתי איתו "יש בארון שבמקלחת שלי מברשת שיניים תצחצח אני בסלון בנתיים" לואי אמר לי והלך.
"לו?" שאלתי כשירדתי לסלון, הוא ישב על הספה והיה בטלפון "היי, אם אתה רוצה לשתות משהוא או לאכול אז יש במטבח" "אני.. אני פשוט רוצה שנדבר" אמרתי והתישבתי לידו "תראה, אני אף פעם לא התכוונתי לפגוע בך לואי, מה שעשיתי ביום חמישי היה טעות, הייתי צריך להיפרד מאלינור אני יודע אבל אני לא מצליח, היא חלק מהחיים שלי כבר שנתיים וחצי תבין אותי, אני לא מתכנן שאני יפרד ממנה ואתה ישר תקפוץ עליי אני יודע שפגעתי בך ואני כל כך מצטער." ישר אמרתי במהירות, הוא הניח את ידו על הלחי שלי וליטף אותה עם האגודל "אתה כל כך יפה הארי, אתה בן אדם מדהים, אתה מצחיק, אתה חמוד, אתה מקובל, אתה הארי סטיילס." הוא לחש בחיוך, הנחתי את ידי על ידו ועצמתי את עיניי מקשיב למילותיו היפות.
-_-
אני כל כך עייפה שהתבלבלתי בין הפרקים אז פשוט העלתי שניים היום סליחה שבלבלתי אתכם.. קבלו את הארי בהריון מתנה ממני❤
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
