17 לדצמבר 2016 יום שבת 08:45
"אני... אחזור אחר כך," אמר ס' כשעינינו נפגשו.
"לא, זה בסדר, אני אזוז," אמר מתי בחיוך וקם.
הוא הביט בי לכמה שניות והנהן בראשו, הנהנתי גם אני והוא הלך.
"אני שמח שאת מרגישה בבית," סינן ס'.
"מה?" שאלתי בפה פעור.
"סתם, נראה שטוב לך עם מתי. אחלה בחור," אמר ועיניו התרוצצו ביני לבין מה-שזה-לא-יהיה שהיה מאחורי.
"ס'... מה הבעיה?" שאלתי.
"אמרתי שיש בעיה?" שאל.
"אתה לא צריך להגיד. הפנים שלך מסגירות אותך," אמרתי.
"אני פשוט... הופתעתי, זה הכל."
"לפני שתסיק מסקנות בקולי קולות, זה היה שום דבר," אמרתי.
"זה לא נראה כמו שום דבר."
"מתי ואני חברים מאוד טובים, אבל זה לא היה משהו עם משמעות. תבין... הוא ניסה להחזיר לי את הביטחון. אומנם בפועל זה לא החזיר לי את הביטחון, אבל זאת הייתה מן נחמה..."
הוא הביט בי בבלבול.
"עברתי הרבה... לא הרגשתי אהבה מהי. ואני בת 30... אז תבין לבד."
הוא השפיל את ראשו.
"אם לא הייתי משגיח עלייך עכשיו, כניראה שמזמן היית יודעת אהבה מהי..." אמר בקולו העמוק.
עינינו נפגשו, הרגשתי את פעימות ליבי אחת אחרי השנייה, כאילו מנסות לעורר אותי.
"בוא אחריי," אמרתי וקמתי ממקומי, לא עניין אותי כלום באותו הרגע.
אפילו לא הסתובבתי לאחור, ולא בדקתי אם הוא בא אחרי או לא.
נכנסתי לחדר שלי וס' אחריי.
למזלי, אף אחת מהשותפות שלי לחדר לא הייתה שם.
כעת הסתובבתי, וראיתי את פניו המודאגות של ס'.
לחצתי את גבו כנגד הקיר והצמדתי את שפתיי כנגד שפתיו.
הוא לא התנגד תחילה, אבל עצר אותי חצי דקה לאחר מכן.
"אסור לנו-"
"לא אכפת לי," סיננתי.
"סיל..." אמר ונאנח.
הרפיתי את ידיי מחולצתו, שנראתה מקומטת למדיי.
"שיט..." אמר וחיכך את ידיו כנגד ראשו.
"מה קרה?" שאלתי.
"הקופסא," אמר.
"איזו קופסא?" שאלתי, ואז נזכרתי שבידיו של ס' הייתה קופסא כחולה.
כשחזרנו לחדר האוכל בכדי לקחת את הקופסא, היא כבר לא הייתה שם.
"מישהו גנב את הקופסא," אמר ס'.
"אני חושבת שאני יודעת מי זה..." אמרתי.