Michael #2

543 22 3
                                    

Michael.C.
------------

כשאני בדרכי לבית חזרה מבית הספר אני שומעת אותם הולכים מאחוריי וצוחקים, זורקים עליי עלים מעצים וגם סתם דברים שהם רואים בדרך. אני לא מנסה לעצור אותם ואפילו לא מסתובבת אליהם טיפה, אני רק מגבירה את הווליום של המוזיקה באוזניות ומתעלמת מהם.

כשהם סוף סוף פונים לרחוב שלהם אני נאנחת קלות, נשאר רק אחד והוא אף פעם לא מציק לי אחרי שהם הולכים.

אני נכנסת לרחוב, והוא אחריי. אני נכנסת לבניין, והוא אחריי. אני עולה במדרגות, והוא אחריי.
לא, אנחנו לא איזה זוג סודי. הוא פשוט גר דלת לידי. הוא בסך הכל שכן שלי.

יום אחד בשעת ערב מוקדמת, כשאני כרגיל לבד בבית, אני מקבלת הודעה בפייסבוק. אני נכנסת אליה ורואה שצירפו אותי לקבוצה חדשה ״ירידות על הכלבה השמנה של השיכבה״. עד מהרה אני מבינה שזו אני. במשך עשר דקות אני קוראת את ההודעות שמופיעות כל שניה והן פוגעות בי כל שניה מחדש. אני רוצה לבכות, אבל אחותי הקטנה נמצאת בבית אז אני מתאפקת, אומרת לה שאני יוצאת למכולת ושלא תצא מהבית ויוצאת בעצמי.

אני מתיישבת על המדרגות ונותת לדמעות לזלוג, אין סכנה שמישהו יבוא כי אני גרה בקומה האחרונה ואף אחד לא עולה לפה מימלא, אבל לפתע אני שומעת מאחוריי קול שקורא בשמי ומסתובבת, מייקל.

״אל תתקרב אליי״ אני אומרת ונדחקת לקיר.

הוא בכל זאת מתיישב לידי ״את בוכה?״

״לא, סתם שיעמם לי אז הכנסתי מים לעיניים״ אני אומרת בציניות.

״מה קרה?״

אני צוחקת בציניות, ״אל תשחק אותה תמים,אתה יודע בדיוק מה כתוב בקבוצה המפגרת הזאת״

״איזו קבוצה?״ הוא מעמיד פני תמים.

״הקבוצה שלך ושל החברים שלך שצירפתם אותי אליה רק כדי שאני אראה איך אתם יורדים עליי״

״אני לא יודע על מה את מדברת״

״אל תעמיד פנים מייקל, אתה יכול לחזור לחברים שלך ולספר להם שהם הצליחו ואני בוכה עכשו. זה בטח ישמח אותם״

״אם את מדברת על מי שאת מדברת, הם לא חברים שלי״

״ברור, מה שתגיד״

״אני שונא אותם, אבל אף אחד אחר לא מתחבר איתי״

״כולם מפחדים מכם מייקל״ אני אומרת.

״ויש לך רעיון איך אני משנה את זה?״ הוא שואל.

״לא״

״יעזור אם תהיה לי חברה?״ מה הקשר?

״זה לא קשור״ אני עונה.

״אבל אם היא לא בחבורה הזאת זה ישנה את היחס כלפיי, לא?״

״אתה מוזר״ אני אומרת באדישות וקמה מהמדרגות.

״את חושבת שאם מישהי חושבת שאני מוזר יש לי סיכוי איתה?״ הוא אומר ונעמד מולי, חוסם לי את הדרך לדלת הבית שלי.

״מה אתה רוצה מייקל?״

״שתצאי איתי לדייט״ הוא אומר במהירות.

״ש...מה?!״

״את יודעת... כששני אנשים שמחבבים אחד את השני יוצאים למפגש זוגי... אני באמת צריך להסביר לך?״

״זה לא רעיון טוב״ אני אומרת אחרי שאני מצליחה לעקוף אותו.

״למה לא לנסות?״

---
חמש שנים אחרי זה, ועכשו אנחנו מאורסים. זה אומנם התחיל בכך שחשבתי שהוא בריון, אבל לכל
אחד מגיע ניסיון.

***
תגיבו בבקשה❤️

One-Shot Stories |1D&5SOS| |Hebrew|Where stories live. Discover now