לא העלתי המון זמן אבל הייתי צריכה לפרוק רגשות אז הינה. תגיבו לא תגיבו אני כתבתי את זה בשביל עצמי...
***
ישבת לידי על הספסל בחצר ואמרת ״אל תיקחי את זה ללב, הם סתם ילדים״
האמנתי לך, רציתי להאמין לך. כשהיית איתי ימים שלמים, כשהייתי חולה והשלמת לי שיעורים, ואז דיברנו בטלפון במשך שעות.
אני זוכרת את הערב שישבנו אצלך בחדר וראינו סרט, הוא היה משעמם ואת רובו העברתי בצפייה בך. בשיער השחור שלא הסתדר לך היום, בעיניים החומות שצחקו יחד עם החיוך בכל קטע קומדי, אהבתי אותך. אהבתי את המראה שלך, זה נכון, אבל יותר מכל אהבתי אותך.
בסוף הסרט הם התחתנו, אמרת שזה קיטשי והסכמתי איתך, זה באמת היה.
שאלת אותי אם אני מאמינה באהבה כזאת, כמו מהסרטים, שיש לכל אחד ואחת ״נפש תאומה״.
אמרתי לך שאני לא בטוחה. שיקרתי.
שאלתי את דעתך ואמרת ״אין דבר כזה נפש תאומה וחבל אם יש, אני רוצה לחיות עם מישהי שתהיה שונה ממני וכן, לפעמים שיהיו חילוקי דעות, אין דבר כזה ״מושלם״. ואם מישהו חושב שהמערכת יחסים שלו מושלמת, אז הוא במצב נורא״ צחקת בציניות.
הקשבתי לדברייך באדיקות, אתה צודק?
זה כבר לא משנה.
למחרת הם הציקו לי שוב, ושוב ישבת על הספסל ולחשת לי שהכל יהיה בסדר ושאני צריכה להתעלם. עשיתי כדברייך.
אתה היית היחיד שיכולתי לסמוך עליו, היחיד שהייתי יכולה להיות איתו בהפסקות. אתה מבין מה זה אומר?
זה אומר שהייתי בודדה. גם עכשו אני בודדה.
אבל אז? אתה היית במקום של חברה טובה, של זה שאני דלוקה עליו, של אח, של הכל ביחד.
ואני מניחה שזה היה לך קשה, הכתפיים שלך לא עמדו בכובד המשא? כנראה...
לאט לאט התרחקת, שאלתי למה לא ענית לשיחות שלי ותירצת שהיו לך שיעורים. על מי אתה מנסה לעבוד קאלום? אף פעם לא היה לך איכפת משיעורים.
חשבתי שאולי התאפסת על עצמך, שאולי אתה כן רוצה ציונים טובים. הכחשתי.
הכחשתי את המרחק שגדל ביננו, בכל פעם פשוט שיכנעתי את עצמי שזה בסדר.
עד הפעם ההיא אחרי חודשיים שישבתי על הספסל לבד ולא היה מי שילחש לי שהכל בסדר, והשם סתם ילדים קטנים שמחפשים מה לעשות.
לא היית שם בשבילי.
ואני לא אסלח לך על זה, כי עזבת אותי לטובתם.
YOU ARE READING
One-Shot Stories |1D&5SOS| |Hebrew|
Fanfictionסיפורים קצרים על וואן דיירקשן ופייבסוס. אם מישהי רוצה וואן-שוט על מישהו מסויים היא יכולה לבקש. *בין הסיפורים אין קשר ובכל פרק מוצגת עלילה של סיפור אחר* •נקודת הבהרה: זה לא פאנפיק. הסיפורים לא עולים בקצב קבוע, כשיש לי משהו אני מעלה וכשאין...אז אין.•
