Niall.H.
--------
אני זוכרת את הלילה כשהוא אמר לי שעזבת, ושהמטוס התרסק.
אני זוכרת שעניתי לטלפון וצעקתי עליו לפני שהספיק לדבר, שהאשמתי אותו בכך שבגללו רבנו, שבגללו אתה כועס עליי.
וכשהבנתי שהוא לא אומר דבר ידעתי שמשהו פה חשוד. אז שתקתי גם ויכולתי לשמוע את הנשימות לו לפני שסיפר לי שהטייס איבד שליטה על המטוס שלך ושהוא התרסק.
אני פשוט ישבתי על המיטה והתפללתי לאלוהים שמה שהוא אומר לא נכון. הוא אמר שהוא יבוא לאסוף אותי ושנטוס למולינגר, לבית חולים בו אתה נמצא. אני סירבתי וניתקתי לו את השיחה בפרצוף.
רציתי לקום ולפרוק את כל מה שהרגשתי באותם רגעים אבל פחדתי שאם אני אנסה לעמוד אני אפול, הרגשתי את הגוף שלי רועד והתחלתי לבכות בלי שליטה. נרדמתי עם הדמעות והטלפון ביד, חלמתי עלייך, חלמתי שהשלמנו ושהתחתנו ושנולדו לנו ילדים ושלא היו שמועות או בעיות. חלמתי על עולם מושלם.
כשהתעוררתי, בשעה ארבע לפנות בוקר, הרגשתי רטט ביד מהטלפון והבטתי על המסך. השם שלך ותמונה של שנינו הופיעה ואני הבנתי שהכל היה חלום, ״זו אמא של נייל, שמעת את הבשורות? אני מקווה לראות אותך״ הטון הנחמד שאמא שלך דיברה בו לא יכל להוציא אותי מההלם שנכנסתי אליו באותו רגע.
ועכשו, אני יושבת לידך ומדברת אלייך, מספרת לך הכל כדי שלא תחשוב שהסתרתי. אני אוהבת אותך נייל, והבית חולים הזה מלחיץ אותי מיום ליום.
בבקשה תתעורר.
***
בבקשה תגיבו❤️
#עריכה: אוקיי הסכום הכולל של הצפיות זה 301 ווואו לא חשבתי שזו תהיה הכמות כשזה וואן שוטס ולא פאנפיק ובקיצור תודה וזה מדהים❤️😭
YOU ARE READING
One-Shot Stories |1D&5SOS| |Hebrew|
Fanfictionסיפורים קצרים על וואן דיירקשן ופייבסוס. אם מישהי רוצה וואן-שוט על מישהו מסויים היא יכולה לבקש. *בין הסיפורים אין קשר ובכל פרק מוצגת עלילה של סיפור אחר* •נקודת הבהרה: זה לא פאנפיק. הסיפורים לא עולים בקצב קבוע, כשיש לי משהו אני מעלה וכשאין...אז אין.•
