Luke.H.
---------
טרקתי את דלת ביתו של דילן ויצאתי בזעם, אני לא מאמינה שהוא בגד בי.
גשם התחיל לרדת וכמובן שלא הייתה לי מטריה.
המרחק לבית שלי הוא עשרים דקות ובכל זאת לא רציתי להתקשר למישהו שיבוא לאסוף אותי.
חבשתי את הכובע של הג׳קט שלי ושילבתי ידיי, רועדת מהגשם המקפיא.
נכנסתי לחנות אחת וקניתי מאחת המכונות קפה. הייתי קונה גם אוכל אבל הכל נראה שם כאילו ישב על המדפים שנים.
חייכתי למוכרת הזקנה ויצאתי מהחנות.
הוצאתי מהתיק את הטלפון והאוזניות שלי והפעלתי שיר אקראי, השיר שהוא כתב לי. הדמעות נפלו מעצמן והיה ברור לי שאני לא חוזרת הביתה.
נכנסתי לפארק נטוש ולפתע נתקלתי במישהו, מלמלתי סליחה כאשר ראשי עדיין מושפל והמשכתי ללכת.
״אלכס? זו את?״ שמעתי קריאה מוכרת ולאחר מכן צעדים.
״אני ולא אחרת עכשו תמשיך במה שאתה לא עושה בחיים שלך לוק״ אמרתי והגברתי את קצב צעדיי, לרוע מזלי הוא הולך ממש מהר.
״היי מה קורה? את לא נראית במצב רוח טוב כל-כך״ הוא אמר והניח ידו על כתפי כשנעמד מולי.
״כי אני לא במצב רוח טוב״ אמרתי בכעס והורדתי ידו מגבי ״עכשו כדאי לך לעזוב אותי״ אמרתי כשאני עוקפת אותו וממשיכה בדרכי, הוא נעמד במקומו.
״גילית שהוא בגד בך?״ לוק שאל בזהירות.
״כן לעזאזל איך אתה יודע?״ שאלתי והסתובבתי אליו.
״אני סוג של ידעתי את זה״ הוא אמר ונשך את שפתו.
״אתה מה?״ אמרתי והתקדמתי אליו, היד שלי הונפה בכוונה לפגיעה אבל הוא עצר אותי ואחז בה.
״לא אמרתי לך בתור חבר בבקשה אל תכעסי״
״אחד: אתה לא חבר שלי שתיים: אני מ מ ש כועסת עכשו אז כדאי לך להתרחק״
״אלכס תני לי להסביר״
״אני קופאת כאן, גיליתי שהחבר שלי בוגד בי ואני מתה לחזור הביתה״ לקחתי נשימה עמוקה ״אני. לא. רוצה. לשמוע. שום הסבר״
״אני אוהב אותך!״ הוא קרא.
״אני מצטערת לוק״ לחשתי והלכתי משם.
----
״איך יכול להיות שזה הסוף אמא?״ גרייס שאלה ״כי זה סוף גרוע״ היא אמרה בפרצוף חמוץ.
״זה לא הסוף, אבא רדף אחריי עד לבית כדי שאסלח לו״ צחקתי, לוק בדיוק נכנס לחדר.
״מספרת לה סיפור לפני השינה?״ הוא שאל והתיישב לידי בקצה המיטה.
״אמא מספרת לי על איך רדפת אחריה״ גרייס צחקקה.
״באמת? טוב אני מודה, זה נכון״ לוק צחק.
יצאתי מהחדר נותת להם זמן איכות יחד, לוק חזר מהקלטות של הלהקה שלו. אני מופתעת שהם נשארו יחד, כשגילו על ההריון ההנהלה שלהם העיפה אותם... מזל שחברה אחרת הייתה חכמה מספיק...
לפעמים, אני חושבת שאולי זו הייתה טעות. אולי הכל קרה מהר מידי, היינו רק בני 20 כשהכרנו ונכנסתי להיריון...
אבל אז אני מסתכלת על גרייס בת השלוש ומבינה ששום דבר לא קרה בטעות, הכל אמור לקרות, וזה קרה בצורה הכי טובה שיש.
***
יצא סוף ממש קיטשי אבל שיהיה.
❤️
YOU ARE READING
One-Shot Stories |1D&5SOS| |Hebrew|
Fan fikciaסיפורים קצרים על וואן דיירקשן ופייבסוס. אם מישהי רוצה וואן-שוט על מישהו מסויים היא יכולה לבקש. *בין הסיפורים אין קשר ובכל פרק מוצגת עלילה של סיפור אחר* •נקודת הבהרה: זה לא פאנפיק. הסיפורים לא עולים בקצב קבוע, כשיש לי משהו אני מעלה וכשאין...אז אין.•
