פרק 90- אושר- פרק אחרון

6.7K 313 203
                                    

***נקודת המבט של קיילי***

התחלתי להילחץ כשהבנתי שערב חג המולד הולך להיות נוראי. שנייה אחרי שסוג של נפרדתי מג׳יימס ושנייה אחרי ששכבתי עם איתן, ועכשיו אני צריכה לשבת עם כולם בארוחת חג אחת מביכה שאמורה להתקיים בבית של ההורים שלי. עוד לא הספקנו בכלל לדבר על מה שקורה. עוד לא הספקתי אפילו לדבר איתו על מה שיהיה עכשיו ואנחנו עדיין צריכים איכשהו להעמיד פנים שהכל בסדר, כי אי אפשר ברגע האחרון לבטל את כולם- המשפחה של ג'יימס, המשפחה שלי והמשפחה של איתן. זה הולך להיות סיוט!
סימסתי לג׳יימס שאני מצטערת ושנדבר על הכל ואשאר בבית של ההורים שלי כדי לעזור להם לארגן להערב. הוא התנהג דיי משונה, כאילו כלום לא קרה.. וזה גרם לי להרגיש ממש מוזר. אבא שלי שיחק עם התאומים בזמן שאני עזרתי לאמא שלי לבשל, ברור שהיא לא עשתה הכל.. כל אחד היה אחראי להביא משהו ובינתיים אני הכנתי עוגת שוקולד חמה, כי זה עזר לי מאוד להסיח את דעתי מהכל.

לא הצלחתי להפסיק לחשוב על איתן. כל פעם שחשבתי עליו חייכתי בטירוף והתחלתי להסמיק, רק מלחשוב עליו! זה היה מטורף. לא ידעתי מה אני חושבת או מה אני אמורה לעשות אבל ידעתי שאני לא יכולה להתעלם מהרגשות האלה יותר. ״מתי אמרת לג׳יימס לבוא?״ אמא שלי הוציאה אותו מהמחשבות שלי כשהקצפתי כמה ביצים. ״אה.. שבע וחצי״ אמרתי והיא הנהנה. ״ראיתי את הראיון של איתן אתמול״ היא אמרה גורמת לי מיד להשתעל מעט כשנחנקתי מעצמי ותהיתי מה היא חושבת. ״אוקיי..״ אמרתי והיא הסתכלה עלי במבט חושד. ״את ראית?״ היא שאלה ומיד הנדתי בראשי, ״לא חושבת... אולי לא הכל״ אמרתי משקרת בצורה מזעזעת מאוד. ״אז ראית״ היא אמרה ממשיכה לטבל את הסלט המיוחד שהכינה. ״אוקיי אז ראיתי למה זה כל כך משנה לך?״ ישר התחלתי להיות קופצנית. ״אני אמא שלך רציתי לדעת מה את חושבת... אני יודעת שזה שם אותך במצב מסובך״ היא אמרה ומיד מיהרתי להעביר נושא. ״זה לא... הכל בסדר אמא״ אמרתי מרגישה נורא שלא יכולתי לספר לה באמת מה עובר לי בלב. לא באמת ידעתי מה עובר לי בלב... הראש שלי קצת נשרף מאז אותו ראיון. חשבתי שפשוט ברגע שאדבר עם ג׳יימס הדברים יותר יתבהרו ואבין יותר מה אני רוצה והחלטתי לחכות עד אז לפני שאפגע במישהו יותר ממה שהספקתי כבר עד עכשיו.

הכנסתי את העוגה לתנור כשסיימתי להכין את כל הבלילה והלכתי לתאומים שישבו ליד אבא שלי שהקריא להם סיפור. ״איפה אבא?״ אלי שאלה אותי בקול מתוק שגרם לי לרצות למחוץ לה את הלחיים. הם עדיין לא ידעו לדבר באופן שוטף וברור ובקושי הצליחו להגיד מילים בהגייה הנכונה שלהם אבל עודדנו אותם לדבר כל הזמן. גם עכשיו, כשאבא שלי קורא להם ספר, הוא לא באמת קורא. הם כאילו מקריאים בשבילו בצורה לא ברורה, כי הם לא באמת יודעים לקרוא.. בדרך כלל הם אפילו מקריאים אחד לשני ומדברים בינהם בצורה שאני חושבת שהם אפילו לא מבינים את עצמם. זה קורע. שמחתי שיש להם אחד את השנייה. ״אבא תכף בא טוב?״ שאלתי כשליטפתי לה את השיער. הם כל כך אהבו את איתן שזה היה מטורף. טוב ברור שהם יאהבו אותו הוא אבא שלהם אבל עדיין, לפעמים חשבתי שהם אוהבים אותו אפילו יותר ממני אבל ידעתי שזה מגוחך לעשות השוואות. ״הנה הפרה!״ מיילס אמר כששיחק עם אבא שלי בספר המציאות כשבכל עמוד מסתתרת חיה וצריך למצוא אותה ״אתה כבר יודע בעל פה הא?״ אבא שלי שאל אותו גורם לו לצחוק. ״אבא תישאר איתו אני לוקחת את אלי להחליף בגדים״ אמרתי כשהבאתי להם תיק עם בגדים אחרי שעזבתי אצל ג׳יימס והשארתי אותו בחדר של התאומים כאן אצל ההורים שלי. אלי החזיקה לי ביד כשעלינו ביחד במדרגות ונכנסו לחדר לפני שפתחתי את התיק והוצאתי משם כל מיני בגדים כדי שאלי תבחר. ניסינו בכל כך הרבה דרכים לתת להם להיות עצמאיים כי זה היה גיל שכל כך מתפתחים בו והם לומדים כל כך הרבה דברים. כל מי שאני מכירה כבר הזהיר אותי מגיל שלוש הנוראי והמרד שהולך להגיע אז ניסיתי להתרגל לתת להם להיות עצמאיים מעכשיו. ״בא לך שמלה אלי?״ אמרתי מראה לה את השמלות והיא בהתחלה הנידה בראשה אבל אחר כך הנהנה. ״תבחרי״ אמרתי יושבת לידה וליד ארבעת השמלות שהבאתי לה. ״זה״ היא הצביעה על שמלה כתומה חמודה. בגלל שידעתי שאנחנו בתוך הבית שהיה דיי מחומם אז לא הייתה לי בעיה שתסתובב עם שמלות קיץ אבל ברגע שיצאנו החוצה והתחיל כבר לרדת גשם הלבשתי אותם כאילו אנחנו באנטארקטיקה. ״אוקיי בואי״ אמרתי לה והיא התקרבה אלי לפני שהפשטתי אותה ועזרתי לה להתלבש, מזיזה לה מעט את השיער מהפנים. ״אבא בא?״ היא שאלה עם אצבע בפה והוצאתי לה אותה בעדינות לפני שליטפתי לה את הלחי. ״כן ברור שהוא בא הוא תכף מגיע טוב?״ אמרתי לה והיא הנהנה. אלי הייתה קצת יותר מפותחת ממיילס והעניין עם אבא כל הזמן עלה לה לראש, זה כאילו שהיא כל הזמן דאגה שהוא ילך שוב. אני יודעת שהיא הייתה קטנה יותר משמעותית כשהוא נסע למקסיקו והיא לא כל כך הבינה אבל כנראה שנשאר לה משהו מזה ואני מקווה שתכף זה יעבור כשהיא תבין שאיתן נשאר לתמיד. תהיתי אם היא שואלת ככה גם עלי כשהם נמצאים עם איתן.
ירדנו למטה אחרי שנעלתי לה נעליים והיא לקחה איתה אחת מהבובות שלה ונעזרה בי כדי לרדת במדרגות, מיד רצה לאבא שלי.

My BestieWhere stories live. Discover now