פרק 34- אמת או שקר

10.2K 736 154
                                    

***נקודת המבט של קיילי***

עמדתי בשדה התעופה, ממש בקו ההפרדה בין הנוסעים לבין הנשארים. כבר שלחנו את המזוודות, ועכשיו נשאר רק להיפרד, מה שהשאיר לי דאגה ועצב בלב. כולם באו להיפרד, אמא, אבא, מיה, לילי, וכמובן איתן... הלוואי וההורים של וויל היו פה להיפרד מאיתנו, אבל כמובן שהם עסוקים תמיד מדי בשביל זה אבל זה בסדר כי זה אחרת אצלם.. ההורים שלו מסתובבים מסביב לעולם כל הזמן אם זה פגישת עסקים או סתם טיול וזה ברור שהם יתארו הרבה. אמא שלי נתנה לי חיבוק אחרון, כמעט חונקת אותי מאהבה. ״לקחת הכל כן??״ היא שאלה לחוצה, צחקקתי מעט. ״הכל בסדר אמא״ חייכתי, נותנת לה נשיקה אחרונה, ונותנת ללילי להסיח את דעתה. אבא שלי התקרב אלי ונתן לי חיבוק גדול וגאה. ״את בטוחה בזה? תמיד אפשר להתחרט״ הוא שאל אותי, ולא ציפיתי שזה מה שהוא יגיד לי, אבל הנהנתי בקלילות. ״אוקיי, אל תשכחי אותנו קיילי״ הוא קיבל את זה, גורם לי לצחקק לפני שנתן לי נשיקה על הראש. מיה נראתה עצובה, כל כך עצובה, גורמת לי כמעט לבכות. היא השמיעה קול מתבכיין כשחיבקתי אותה חזק. ״אולי לא תסעי?״ היא שאלה ואני צחקקתי. ״אולי תסעי איתי?״ הרמתי גבה והיא עכשיו הייתה זאת שצחקה. ״מישהי פה מביננו צריכה לצאת עם תעודת גמר לא?״ היא אמרה גורמת לי לצחוק, מיד אחר כך הולכת להיפרד מוויל.

איתן עמד שם עם ידיים בכיסים והסתכל עלי, עומד מרוחק מכולם. התקרבתי אליו, משאירה את כולם מאחורי לפטפט בינהם. ״רוצה לצאת לגלידה?״ הוא שאל, גורם לי לצחוק מעט. ״אתה יודע שכן...״ אמרתי בכינות. ״אני יודע הרבה דברים״ הוא אמר, הסתכלתי עליו מבולבלת והרמתי גבה. ״כמו מה?״ חייכתי חיוך שובב, הוא חייך גם הוא, חיוך אפילו יותר שובב משלי. הרגשתי את האצבעות שלו תופסות בלולאות הג׳ינס שלי ומקרבות אותי אליו מעט, נשימה מהירה מבהלה יצאה מהפה שלי, הוא הסתכל עלי למטה עם פרצוף מרוצה, הזיז בעדינות את השיער מהפנים שלי ורכן אלי.

״כמו זה שאת רוצה אותי במיוחד אחרי שהמשכתי הלאה״ הוא לחש לי באוזן, גורם לי לצמרמורות בכל הגוף וכולי השתתקתי כשהלב שלי הפסיק לדפוק.
״איתן קיילי! קדימה את צריכה ללכת״ שמענו את אמא שלי קוראת לנו מרחוק. הסתכלתי עליה אבל מיד אחר כך החזרתי את המבט לאיתן, שהסתכל למטה אלי עם חיוך. ״אפשר חיבוק פרידה? או שזאת בקשה גדולה מדי?״ הוא שאל, הייתי מופתעת איך הוא עבר מהר מאוד ממה שהוא אמר קודם לעכשיו, אבל לא הגבתי. נתתי לו חיבוק, מרגישה אותו עוטף אותי בחוזקה, באמת מרגישה שהוא סביבי, לא כמו סתם עוד חיבוק, אלא באמת, חיבוק. ״זאת לא פרידה איתן..״ אמרתי, הוא הסתכל עלי מחוייך ונתן לי נשיקה נעימה על הלחי, אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאיתן נישק אותי בלחי, זה הרגיש כל כך טוב, כל כך חם. הלכנו לכיוון המשפחה שלי, נפרדת בפעם האחרונה מכולם. נופפתי לכולם, הולכת עם וויל לכניסת הנוסעים בלבד. הסתכלתי אחורה בפעם האחרונה רק כדי למצוא את איתן מחייך אלי, ומיד הסתכלתי בחזרה הרחק ממנו.

My BestieWhere stories live. Discover now