פרק 75+76- אסון

2.5K 173 81
                                    

***נקודת המבט של קיילי***

השמועות שאיתן הציע לאליס נישואים כבר היו בכל מקום. זאת אומרת ממש בכל מקום... לפעמים פחדתי שכל הדבר הזה יגרום לבראיין ללכת לספר לכתבי הרכילויות את מה שהוא יודע כי ידעתי שיש אנשים שאוהבים תמיד לדעת ראשונים ולהפיץ לכולם אבל באמת קיוויתי שהוא לא יעשה את זה. קיוויתי שהוא לא יעשה את זה גם בגלל שהוא מכבד אותי וגם בגלל שהוא עסוק מדי בתואר שלו. קיוויתי שלא יגיד אפילו לפיט, כי אחרת זה רק ילך ויסתבך. לא יכולתי לעשות את זה, לא הצלחתי. אחרי שהוא סיפר על האירוסים לא הצלחתי להוציא את המילים האלה מהפה שלי, זה היה כל כך מפחיד. הפחד פשוט שיתק אותי. אני יודעת באופן כמעט וודאי שאם אני אספר לו זה אומר שאני הורסת לו את החתונה, ולא רציתי שזה יקרה באמת רציתי שאיתן יהיה מאושר. אבל מצד שני זה קצת גורם לי לבחור בשבילו מה נכון, יש לי את הזכות הזאת בכלל?
ברור שלא... ידעתי שלא משנה מה אעשה אני לא אצא בסדר. זה גרם לי לכאבי ראש כל כך חזקים. הייתי הולכת לישון בלילה וקמה עם סיוט מטורף שאפילו לא היה ברור. איתן והתאומים תמיד הופיעו בו.. זה כבר היה לא בריא כל הסיפור הזה ואני כועסת על עצמי כל כך על שלא עצרתי את זה קודם.

איתן ואליס היו כאן כבר כמה ימים, מתכננים את מסיבת ה״אירוסים״ שהם מארגנים הערב. האירוסים הם במרכאות בגלל שזה היה מגוחך. איתן אמר לי שהוא לא מתכוון באמת להתחתן עד שהם יחזרו ממקסיקו אבל הם כן רצו להודיע למשפחה ולחברים מה התוכניות. לא הבנתי מה הלחץ... למה זה כזה קשה לשני אנשים פשוט לאהוב מבלי להצטרך להצהיר על זה בפומבי לכל העולם? מצד שני.. יכולתי להבין. היו שמועות על זה בכל מקום והבנתי את הרצון לספר באופן עצמאי למשפחה ולחברים. ״אז את תגיעי היום נכון?״ איתן שאל אותי בפלאפון אבל היססתי חזק. ״אני לא יודעת איתן... אין לי מי שישמור עליהם״ הוא יודע שדיברתי על התאומים. הוא הזמין גם את ההורים שלי, וגם את מיה ככה שלא נשאר לי מי שבאמת יהיה איתם. לא יכולתי לקחת אותם איתי... זאת הייתה שעה מאוחרת מדי והם לא יחזיקו מעמד. ״אני יודע פשוט ממש חשוב לי שכולכם תבואו״ ברור, לא ציפיתי להשאיר את ההורים שלי בבית כדי שאני אוכל ללכת. פשוט לא היה לי מה להגיד לו, לא היה לי פיתרון. ״את לא יכולה להביא בייביסיטר?״ הוא שאל נואש ותהיתי למה הוא כל כך רוצה שאגיע, הוא ראה גם ככה שזה היה לנו מוזר. כנראה שבגלל זה.. כנראה הוא הרגיש כל כך רע שהוא חייב לראות אותי שם ולא לדמיין אותי כמו מסכנה יושבת בבית עם ההריון הלא רצוי שלי בלי הגבר ״שעזב״ אותי. ״איתן.. זה ממש קשה לי״ אמרתי כשידעתי שאני עדיין לא מוכנה לזה.. זה אחד הדברים היותר קשים שהייתי צריכה לעשות. ״בבקשה קיילי.. בשבילי. ממש חשוב לי שתהיי פה״ הוא אמר גורם לי להרגיש ממש רע. נשמתי כמה נשימות ונאנחתי עמוק כשהחלטתי פשוט לעשות את זה כמו פלסטר ״אוקיי״ אמרתי בשקט והוא ישר שמח, זהו.. עכשיו אני לא יכולה להתחרט. ״תודה קיילי, אני ממש מעריך את זה״ הוא אמר ויכולתי לשמוע אותו מחייך בקול שלו. ״ברור״ נאנחתי בשקט מנסה לדמיין את עצמי משאירה את התאומים עם בייביסיטר כלשהו. סגרתי את הפלאפון וירדתי למטה לסלון, רואה את אמא שלי יושבת בחוץ במרפסת ומדברת בפלאפון. יצאתי אליה והיא הסתכלה עלי וחייכה לפני שניתקה את הפלאפון. ״היי מותק״ היא אמרה רוצה לדעת מה קרה, ״היי״ אמרתי, ״אני צריכה בייביסיטר להיום בערב״ המשכתי והיא מיד הסתכלה עלי מופתעת. ״את בטוחה?״ היא שאלה כשידעה שזה צעד משמעותי בשבילי. מאוד. היא ידעה שזה בשביל האירוע של איתן. היא כבר שאלה אותי מה אני מתכוונת לעשות אתמול. ״כן.. נראה לי״ אמרתי מתיישבת על ידה.

My BestieWhere stories live. Discover now