פרק 86- למה?

2.6K 168 22
                                    

***נקודת המבט של קיילי***

״מיילס לא לרוץ למים!״ צעקתי לו כשישבתי על החוף והסתכלתי עליו רץ לקו המים כדי להרים צדפים מהחול. ״תמיד היית לחוצה ככה כשלא הייתי פה?״ איתן שאל כשהסתכל עלי. כשאיתן חזר חשבנו איך לגדל את התאומים בסיטואציה הזאת והחלטנו לעשות איתם שבוע שבוע כדי שלא יתרגלו למקום אחד יותר מדי ואז לשני. אני יודעת שזאת סיטואציה מורכבת להרגיל תאומים מגיל כמעט שנתיים לחיים כאלה כשהם לא כל כך מבינים מה קורה בין ההורים שלהם אבל בדיוק בגלל זה החלטנו גם לנסות לבלות איתם זמן ביחד כמה שיותר מאשר בנפרד. כל אירוע שהיה להם בגן הלכנו אליו יחד והחלטנו שאת כל החגים נעשה ביחד ובכלל ננסה לעשות איתם כמה שיותר דברים יחד.
אז היום הלכנו איתם לים וזאת בין הפעמים הבודדות שעשיתי איתם את זה כי אף פעם לא רציתי ללכת איתם לבד מרוב שזה הפחיד אותי וג'יימס תמיד היה עסוק מדי.
״אני לא לחוצה!״ אמרתי מיד והוא חייך חיוך קטן שיעצבן אותי. ״באמת!״ אמרתי והוא הרים גבות, ״אוקיי..״ הוא אמר שוכב ליד אלי ששיחקה עם כף החפירה שלה בחול. היא ישבה על החול והבטן הקטנה שלה יצאה החוצה עם מליון כפלים כשהיא לבשה בגד ים קטן וחמוד. ״אתה רוצה להגיד לי שאתה לא לחוץ מזה שמיילס ככה קרוב למים בלי שום מצוף?״ שאלתי לא מאמינה שזה הגיוני. ״אני מסתכל עליו כל הזמן״ הוא אמר ועצבן אותי שהוא כל כך... מושלם. ידעתי שאם משהו יקרה איתן יזנק לשם יותר מהר מפנתר ואהבתי את העובדה שאני יכולה לסמוך עליו ככה בעיינים עצומות. ״אוקיי זה עדיין לא אומר שאני לחוצה״ אמרתי משתדלת כל כך שלא להסתכל על הגוף המושלם שלו בזמן שהוא עזר לאלי לבנות ארמון קטן בחול. ״אז בואי נכנס איתם״ הוא אמר כי הוא ידע שאני לא מוכנה בשום סיכוי שהם ייכנסו לים. ״אין סיכ—״ התחלתי להגיד וראיתי שהוא מסתכל עלי בעיינים בוחנות ולרגע התכוונתי להגיד אוקיי רק כדי להוכיח לו אבל מהר מאוד חזרתי ל״לא עדיין אין סיכוי״.
״קיילי אני איתך.. זה לא שתצטרכי לשמור על שניהם ביחד יהיה לנו אחד לכל אחד״ הוא אמר ועדיין היססתי. ״אני אשמור עלייך״ הוא אמר גורם ללב שלי להיצבט, לא הצלחתי אפילו להסתכל לו בעיינים כשהוא אומר לי דברים כאלה. מה יש לי?!
״אוקיי״ נאנחתי. ״אלי את רוצה להיכנס למים?״ שאלתי אותה והיא מיד הנהנה. ראיתי שאיתן מרוצה כשנעמדו והוא לקח את אלי בידיים והתחלנו ללכת כמה צעדים למיילס לפני שהרמתי אותו עלי והתחלנו להכנס למים. ״אולי כדאי שנשים להם מצופים קודם?״ שאלתי לחוצה ואיתן ניסה לחייך אלי חיוך סבלני. ״הכל בסדר״ הוא אמר ותפס לי בעדינות ביד מה שגרם ללב שלי לדפוק והוא התחיל להוביל אותי אל תוך המים. לגמרי נלחצתי, זה לא כמו בריכה... הים היה אחרת הוא היה גלי וסוחף ומלוח ו... פחדתי להכניס אותם איתי. אבל כשאיתן היה פה פתאום הכל היה כל כך הרבה יותר קל.

נכנסנו פנימה וראיתי כמה שאלי ומיילס נהנו וצחקו.
״אנחנו במים!!״ אמרתי למיילס בהתרגשות כשראיתי שהוא התרגש ואיתן מעט צחק, ״את אומרת את זה למיילס או לעצמך?״ הוא שאל גורם לי לגלגל עיניים אבל לצחוק בכל זאת. ״תשתוק אוקיי?״ אמרתי מחזיקה במיילס והוא חייך, לאט לאט הרגשתי שמיילס ואני נכנסים יותר ויותר עמוק למים וכבר הבנתי שאני לא יכולה להכנס עוד. ״אני כבר לא עומדת פה״ אמרתי כשהתכוונתי לחזור כמה צעדים אחורה אבל איתן מיד תפס בי עם היד שאיתה לא החזיק את אלי. ״תחזיקי בי״ הוא אמר והרגשתי את היד שלו מתלפפת סביב המותניים שלי ומיד הלב שלי דפק חזק. התקרבתי אליו והרגשתי את הרגליים שלי מתלפפות סביבו וזה הרגיש כל כך מוזר. החזקתי ביד אחד את מיילס ואת היד השנייה ליפפתי סביב הצוואר של איתן כשהוא לוקח אותנו עמוק יותר במים. הוא באמת עד כדי כך יותר גבוה ממני?

My BestieWhere stories live. Discover now