My Bestie

פרק 58- ערב חג

***נקודת המבט של קיילי***

״מה? את רצינית??״ מיה שאלה אותי כשישבתי איתה לאכול צהריים. סיפרתי לה כל מה שקרה ובמיוחד כמה אליס משוגעת. סוף סוף! מישהו שחושב כמוני. ״כן!״ אמרתי בקול אנחה כששמחתי כל כך שיש לי את מיה. ״היא משוגעת!״ היא צעקה, ״אני יודעת!״ צעקתי בחזרה ואם לא הייתי עצבנית עכשיו הייתי צוחקת. שתינו נרגענו והיה נראה שמיה חשבה על כל הסיטואציה בהלם. ״אמרת לה שהתנשקתם?״ היא שאלה והנדתי בראשי, ״לא באמת התנשקנו... זה פשוט היה קרוב לזה״ הסברתי לה. ״בואי נגיד שאם חבר שלי היה ככה עם מישהי, הייתי כועסת..״ המשכתי להסביר לה ולא היה צריך יותר מזה כדי להבין. ״אז תספרי לה!״ היא האיצה בי. ״לא..״ נאנחתי ושיחקתי עם האוכל שלי כשישבנו בבית קפה במקום כל אחת בקפיטריה שלה. ״אני לא יודעת״ נאנחתי שוב. ״אני לא מבינה, את רוצה אותו שוב?״ מיה שאלה ונשענתי על היד שלי, מסתכלת על האוכל. ״כל כך״ אמרתי עצובה והיא מיד הבהילה אותי ״אז תספרי לה!!״ היא התעצבנה. ״אני רוצה שהם יפרדו! אבל לא ככה... אני רוצה שאיתן יסיים את זה כי הוא מבין שהוא רוצה להיות איתי, ולא רק בגלל שהיא משוגעת״ ראיתי שהיא הבינה אותי ובאיזשהו מקום היא הסכימה.

״אני שמחה שחזרתם לקשר״ היא אמרה והפלאפון שלי בדיוק רטט, לא יכולתי שלא לחייך. ״מה? אתם גם מסתמסים?״ היא שאלה. כל הזמן. כאילו... כל הזמן! מהבוקר עד הלילה... כל היום. זה היה לי קשה, כי הרגשתי שאני מתקשה לשחרר ממנו אבל באיזשהו מקום לא רציתי לשחרר ממנו. כל כך נהנתי לקבל ממנו תשומת לב, זה פשוט היה מאפס למאה, תוך רגע התחלנו להיות שוב שני אנשים כל כך קרובים זה היה אפילו קצת מפחיד. כאילו לא היינו בנתק שנתיים. כל כך נהנתי לדבר איתו ולא הצלחתי להוריד את החיוך מהפנים. החלק הכי כייפי היה להסתיר את זה מאליס, הרגשתי כאילו זה רק של שנינו וזה היה פשוט מדהים. לא באמת הייתי צריכה להסתיר את זה ממנה כי אני לא חייבת לה שום דבר, אבל זה היה קצת אפילו כיף יותר ככה. מאז אותו הרגע שאיתן ואני חזרנו לקשר כבר לא היה לי אכפת מכל הבנים שהתחילו איתי, לא הייתי יותר עם אף אחד.. גם לא עם אלו שהייתי איתם בסטוצים קבועים. פשוט חשבתי על איתן עשרים וארבע שבע.
״קצת..״ אמרתי גורמת לה לצחוק. ״קיילי״ היא אחרי זה אמרה ברצינות מעירה אותה מהחלום שלי. ״פשוט תזהרי טוב?״ היא אמרה והסתכלתי עליה עוזבת את הפלאפון. ״מה זאת אומרת?״ שאלתי אותה. ״אם זה לא ילך שוב... אני לא רוצה שתפגעי כמו אז״ היא אמרה וחייכתי אליה, הנהנתי. ״אני אזהר״ חייכתי ושיניתי נושא כששאלתי אותה מה איתה והתעדכנתי מה מצבה ומצב המשפחה שלה שלא ראיתי הרבה זמן.

***********

תקופת החגים הגיעה וכמעט כל הסטודנטים באונברסיטה ארזו את עצמם והתכוננו לחזור הביתה. חיכיתי לזה ממש, למרות שהייתי רק שעה נסיעה מהבית החלטתי שלא לחזור יותר מדי. היה לי פה כל כך טוב שלא הרגשתי צורך לחזור הביתה... חוץ מזה שגם ממש נהנתי ללמוד. כשאיתן ואני חזרנו לקשר כן היה בי משהו שגרם לי לרצות לחזור הרבה הביתה, אבל ידעתי בכל מקרה שהוא כל הזמן עובד וממילא לא יהיה לנו כל כך זמן להיות יחד. אז אחרי ארבעה חודשים אני חוזרת, שזה לא הכי הרבה שאי פעם הייתי מחוץ לבית... כשנסעתי לסיבוב הופעות עם הלהקה שלי הייתי הרבה יותר זמן מחוץ לבית ככה שהייתי בסדר עם זה. גם אליס ארזה את עצמה הביתה ובכל פעם שהיינו רק שתינו בחדר בכלל לא דיברנו. היא הייתה מדברת עם איתן בלילות כשאני מנסה לישון בכוונה, בקול רם, או צוחקת מהודעות... באיזשהו שלב כבר לא היה לי אכפת, לפעמים אפילו בגלל שאיתן היה מסתמס איתי בזמן שהיה מדבר איתה בפלאפון מה שגרם לי להרגיש מן נצחון פנימי בלב. ׳את באה הביתה?׳ איתן כתב לי ונתתי מבט מהיר לאליס לפני שכתבתי לו רק כדי לראות שהיא מתעסקת בלארוז את עצמה. ׳בדיוק אורזת׳ כתבתי לו כשאני בטוחה שהוא יודע שגם אליס אורזת את עצמה. ׳אתם באים אלינו בחג?׳ כתבתי לו כשעשיתי קצת הפסקה מלארוז, ראיתי אותו מקליד, דיי הרבה זמן, ואז מפסיק, ואז שוב.. תהיתי מה לקח לו כל כך הרבה זמן לכתוב.