What good are wings without the courage to fly?!
ידעתי ממי ההודעה הזאת , אני לא מבינה מה הוא רוצה עוד מהחיים שלי אבל אני לא אתן לו עוד את התענוג הזה כמו פעם להשפיל ולשחק בי אז פשוט החלטתי להתעלם מההודעה .
התקדמתי לחניון של החברה , באתי להיכנס למכונית אבל אז שמעתי צעדים מאחורי שממש קרובים אלי נלחצתי קצת בכל זאת למי אין פחד מחניון סגור ומה עוד לשמוע צעדים מאחורייך , ואז שמעתי את הקול שאני הכי שונאת בעולם ,
" זה לא יפה לסנן רוזי " , ניסיתי לשמור על קור רוח ולא לפוצץ לו את הפרצוף , הסתובבתי אליו והסתכלתי עליו במבט שנאה " תגיד אביב מה אתה עוד רוצה ממני " , הוא התקרב עוד כמה צעדים כך שהוא קרוב אלי אבל לא קרוב מידי הוא הסתכל עלי במבט משועשע " אממ תני לי לחשוב על זה קצת , אותך" אני רתחתי מבפנים ולא יכולתי עוד לשתוק ומשום מה ארזתי אומץ להתמודד מולו ופשוט שפכתי את כל מה שאני סבלתי ממנו " תגיד לי אתה לא מתבייש אתה בגדת בי בגלל סיבה מטופשת בגלל שאתה חתיכת בוגד שלא מוכן לשלוט ביצרים שלו , אני ביזבזתי שלוש שנים מהחיים שלי כמו מטומטמת על גבר אם בכלל אפשר לקרוא לך ככה , אתה השפלת אותי במשך כל שלושת השנים האלה תמיד אמרת שאני לא שווה כמו הבנות שאתה מכיר תמיד הקנטת אותי מול כולם ואני שתקתי כי אהבתי אותך , וכמו תמימה חסרת מוח לא רציתי להאמין לשמועות שהיו רצות על הבגידות שלך כולם היו מסתכלים עלי במבט המרחם של תראו הנה הילדה המסכנה שחבר שלה בוגד בה על ימין ושמאל והיא נשארת איתו , אתה לא מבין מה עברתי בגללך , חצי שנה של דיכאון שהגיע על סף חוסר תזונה ואישפוז ואז אתה בא משום מקום ואומר לי שאני רוצה אותך אז יש לי שתי מילים להגיד לך אביב בן שושן לך תזדיין " אמרתי סוף סוף את כל מה שאני רציתי להגיד מכל כך הרבה זמן , הוא הסתכל עלי במבט שאם מבט היה הורג אני מזמן היתי מתחת לאדמה , אני לא אשקר אני קצת מפחדת מאביב כי בתקופה שהיינו יוצאים כשהוא היה מתעצבן הוא היה מרביץ לי , הוא התקרב אלי וכלא אותי בין שתי ידיו הוא שם יד אחת על הצוור שלי והתחיל לחנוק אותי לאט לאט ואני התחלתי להיכנס להתקף חרדה והוא לא היה איכפת לו ופשוט התחיל לצעוק עלי " אז רוז התמימה הילדה חסרת החיים וחסרת החברים למדה לדבר , תגידי מי את חושבת שאת את כולה היית ילדה שההורים שלה מחליטים לה מה ללבוש מה לאכול מה לומר פשוט משעממת אם לא אני אף אחד לא היה מתקרב אלייך , את היית הילדה המסכנה שאין לה כלום חוץ מהכסף של אבא שלה , את היית משחק כדי להעביר לי את הזמן , אז אל תתפסי אומץ עכשיו בגלל שהתארס לערס ועבריין צעצוע שמעת אותי " הוא פשוט נבח עלי ואני נאבקת בו וההתקף מתחזק ואני מתחילה לראות נקודות שחורות , אני שומעת קול עמוק ומחוספס " עזוב אותה עכשיו " גבריאל אבל מה הוא עושה פה , אביב הסותבב וגיחך " אוו תראו מי בא הארוס האהוב שלך , בא להציל אותך אז כן יש מי שמוכן לגעת בך רוז " ואז אביב בתנופה אחת של גבריאל היה על הריצפה עם שפה פתוחה , באיזה שהוא שלב הקולות סביבי נהיו מעומעמים ולא יכולתי לשמוע כלום הנקודות השחורות התחילו להיות יותר גדולות והנשימות שלי כבדות וכמעט ולא יכולתי לנשום קרסתי על הרצפה , והדבר האחרון שראיתי זה גבריאל מתקדם לכיוון שלי .
*****************************************
התעוררתי לקולות של ציפצופים , בקושי רב הצלחתי לפתוח את העיניים שלי ראיתי בטשטוש את החדר הוא היה ריק , לא הבנתי למשך כמה דקות מה אני עושה פה אבל אז פלשבקים התחילו לצוץ לי במוח , אביב חונק אותי גבריאל מרביץ לו אני מתעלפת , קול פתיחת דלת קטע את המחשבות שלי והופתעתי לראות את גבריאל נכנס , הוא התקרב למיטה שלי והסתכל עלי במבט לא מובן , " את בסדר " שאל בקול נמוך שאני התחלתי לאהוב , "כן" עניתי בקול חלש שכמעט ולא נשמע הוא בא להגיד משהו אבל אז הרופא נכנס וקטע אותו , " אז גברת אזולאי איך את מרגישה עכשיו " שאל הרופא " אני בסדר , אבל מה קרה לי" שאלתי אותו הוא הסתכל על גבריאל כדי לקבל אישור לדבר ואני לא מבינה למה , " גברת אזולאי את עברת התקף חרדה קשה ומכיוון שלא השתמשת במשאף שלך את התעלפת מחוסר חמצן אבל עכשיו את בסדר גמור ולמעשה את כבר יכולה להשתחרר רק צריך לחתום על מכתב שחרור " הוא אמר ויצא , הרמתי את המבט לגבריאל המבטים שלנו הצטלבו למשך כמה שניות ויכולתי לשקוע בעיניים שלו זה מטורף , קלטתי שאני בוהה בו ומיד הסתטי את המבט שלי ,
" אז שאצא לשחרר אותך " שאל אותי ואני כתגובה הינהנתי , הוא יצא מהחדר , אני באמת מודה לגבריאל שהוא בא והציל אותי מאביב כי אם הוא לא היה בא אני אפילו לא רוצה לחשוב מה אביב היה מסוגל לעשות לי .
יצאנו מבית החולים אחרי שגבריאל חתם על מכתב השחרור וכרגע אנחנו במכונית של גבריאל בדרך לבית שלי , הנסיעה עברה בשקט מביך וסוף סוף הגענו לבית , גבריאל עזר לי לעלות לחדר שלי , הוא בא לצאת מהחדר אבל עצרתי אותו כי רציתי להודות לו על כך שהציל אותי , " תודה גבריאל אני לא רוצה לחשוב מה הוא היה מסוגל לעשות לי אם לא הייתה בא " הוא הסתובב אלי והתחיל להתקרב למיטה שלי , הוא רכן אלי והפנים שלו היו צמודות לשלי , הוא הסיט שערה למאחורי האוזן שלי והמגע שלו העביר בי מין זרם חשמלי לא מובן ונעים , " אני לא אתן לאף אחד לפגוע במה ששלי נסיכה " והסתכל לעיניים שלי למשך כמה שניות ואז התרחק ויצא מהחדר שלי , לא יודעת איך להסביר מה קרה פה בדיוק הרגע , הקול שלו והקרבה שלו מעבירים בי מין זרם וצמרמורות לא מוסברים מהסוג הנעים , אני לא מתחילה להרגיש משהו אליו נכון ?
וסוף סוף עלה הפרק 🥳, קריאה מהנה 🙏💕
YOU ARE READING
ככה זה בעולם שלנו
Action~הושלם~ לא כולם נולדים לחיים שהם בוחרים , יש חלק שמרוצה מבחירת הגורל ויש חלק שמקלל את הגורל , ואני מהחלק שמקלל את הגורל . אבל כמו שאבא שלי תמיד אומר לי ככה זה בעולם שלנו . רוז רגילה לחיים מתוכננים היא הולכת ישר ולפי החוק למרות שהיא חייה בסביבה שחוק...
