ככה זה בעולם שלנו

פרק8

I don't wonna die but i don't wonna live like this
Bea miller - feel something

גבריאל נכנס ואביב מיד שיחרר את היד שלו מהיד שלי והשאיר סימן אדום שאני בטוחה שמהר מאוד יהפוך לכחול גבריאל התקרב אלינו בפוקר פייס כאילו שאין לו רגשות למה שקרה , הוא התקדם לכיוון אביב ואמר לו " צא מהמשרד שלי עכשיו" אביב גיחך והחזיר את המבט שלו אלי ואני עוד פעם קופאת " נדבר רוזליטה" ויצא מהמשרד של גבריאל , אחרי שהוא יצא אני מהרתי לקחת מהתיק שלי את המשאף שלי וכמעט הרגשתי שאין אוויר בחדר הזה עד ששאפתי ממנו והתחיל להיכנס לריאות שלי אוויר , אחרי שנרגעתי קצת הסתובבתי וראיתי את גבריאל צופה בי ללא שום הבעה על פניו , " תודה" הרגשתי צורך להודות לו אני לא יודעת למה או עלמה בכלל אבל הרגשתי חייבת , הוא התחיל להיתקדם לכיוון שלי כדי להיות קרוב אלי , הוא הביט בפנים שלי למשך כמה שניות ואז אמר " למה לא עצרת אותו " לא ידעתי מה לענות לו כי אני בעצמי לא יודעת את התשובה אם מישהו אחר היה עושה לי את משאביב עשה לי עכשיו מזמן היה מדמם ברצפה אבל כשזה נוגע באביב אני משתתקת זה לא שיש לי עוד רגשות אליו , הרגשות היחדים שיש לי אליו זה שנאה אבל משום מה כל פעם שהוא מתקרב אלי אני קופאת , העדפתי לא להגיד את זה לגבריאל " זה לא עניינך תודה בכל מקרה על מקודם ואם סיימנו עם המסמכים אני צריכה לצאת יש לי כמה פגישות " הוא ממשיך לסרוק אותי "איך שבא לך נסיכה וכן סיימנו" שיפסיק להגיד לי נסיכה אני שונאת את זה אבל אין לי כוח עכשיו להתווכח איתו אז פשוט הנהנתי כתודה ויצאתי מהמשרד ומהבניין של גבריאל .
******************************
נכנסתי לבניין של החברה של אבא שלי ומשם עליתי למשרד שלי נכנסתי למשרד ואז ראיתי מישהו מחזיק אקדח ומכוון אותו למזכירה שלי והיא בוכה , התקדמתי לתוך המשרד באיטיות " תוריד את האקדח ולא יקרה לך כלום" אני מנסה לדבר איתו בטוב כדי להרגיע אותו שיוריד את האקדח אבל הוא מתחיל לחזור אחורה וצעק " אל תתקרבי אני אפוצץ לה את הראש " עצרתי והסתכלתי לו בעיניים ואחר כך הסתכלתי על המזכירה שלי ושידרתי לה במבט שלי שהכל בסדר לא יקרה לה כלום " מי אתה ולמה אתה במשרד שלי עם אקדח מכוון למזכירה שלי" שאלתי אותו בטון נמוך הוא הסתכל עלי במבט שנאה ואז אמר " אבא שלך והמשפחה המחורבנת שלכם הרגה את אח שלי ואתם עכשיו תשלמו על זה " שידרתי קור רוח כדי לא לתת לו להרגיש שאני מפחדת או משהו , " תעזוב אותה ובוא תסגור חשבון איתי הרי המשפחה שלי פגעה באח שלך לא היא " אמרתי תוך כדי שאני מתקדמת אליו " ומי יבטיח לי שאת לא תעשי כלום " הוא אומר בנימה לחוצה לפי צורת האחזיה שלו באקדח רואים שהוא מעולם לא החזיק או השתמש בו אני יודעת איך להשתמש באקדח מכיוון מעמד משפחתי דורש ממני לדעת וגם בזכות אבא שלי ששלח אותי לשיעורי הגנה עצמית וגם למטווחים , " אל תדאג לא יקרה כלום לשני הצדדים " אמרתי ממשיכה להתקדם עד שאני מספיק קרובה כדי לקחת ממנו את האקדח סובבתי תיד שלו כך שהיא מכוונת אליו והוא שיחרר את המזכירה שלי והיא מיהרה לצאת מהמשרד כנראה להזעיק עזרה , בתנועה אחת שיחררתי ממנו את האקדח ולקחתי אותו מהידיים שלו וכיוונתי אותו לכיוונו  " כלבה שקרנית בדיוק כמו המשפחה המזודרגת שלך אתם השטן מגיע לכם להישרף בגיהנום " הוא רץ לכיווני והוציא סכין ובא לדקור אותי אבל מהר התחמקתי והוא נפל על הרצפה אני מיהרתי לבעוט בו בעיטה חזקה בבטנו והוא התקפל מכאבים ושיחרר את הסכין אני החזקתי את הידיים שלו מאחורי גבו וניטרלתי אותו , תוך דקות אנשי האבטחה היו במשרד שלי וגם אבא מיהר להיכנס למשרד , הוא התקדם לכיווני ושאל אותי אם הכל בסדר ועיניתי לו שכן והוא הנהנן ואמר לי כל הכבוד וטפח על הגב שלי , ואוו הבת שלו יכלה להירג עכשיו וזה מה שיש לו להגיד כל הכבוד אוחחח כמה שאני שונאת את זה .
************
נכנסתי לבית והתקדמתי לכיוון המדרגות אבל אז אבא עצר אותי " רוז בשעה שמונה יש לנו ארוחה עם משפחת אבוטבול בשביל לעבור על החוזה ואז לחתום עליו " איזה קבלת פנים הנהנתי ולא הוספתי מילה נוספת עליתי לחדר שלי וישר נכנסתי למקלחת המפלט היחיד שלי שיכול להשכיח אותי מהמציאות הזאת לכמה דקות , יצאתי ולבשתי את הפגימה שלי וכיוונתי את השעון מעורר שלי לשעה שבע ונרדמתי .
השעון מעורר צילצל ובלית ברירה קמתי מהמיטה באפס כוחות לאורחה הזאת וגם למבטים של גבריאל , ציחצחתי שיניים והיתקדמתי לכיוון הארון בגדים כמובן שלקח לי חצי שעה לבחור בגדים , בסוף לבשתי שמלה לבנה :