ככה זה בעולם שלנו

פרק 9

לפעמים מהחלטות שגויות נוצר סיפור יפה

היום יש אירוע התרמה ואני והמשפחה שלי הוזמנו , וגם משפחת אבוטבול מה שאומר שזאת ההופעה הראשונה שלי ושל גבריאל בתור זוג , אני כבר לא יודעת מה לחשוב על כל המצב הזה כבר אין בי את הכוח לכעוס אני יודעת שאני מצתיירת כחלשת אופי או קול בכל המצב הזה אבל תאמינו לי שאם הייתם במקומי הייתם לגמרי מבינים אותי ואני ממש לא מאחלת לכם להיות במקומי .
יצא לי הרבה לחשוב על גבריאל הבינאדם כספת כמעט ואין לו הבעות פנים אני הולכת להתחתן עם מישהו שאין לי שמץ של מושג מי הוא חוץ מהשם שלו ושם המשפחה שלו , אבל כמו שהבנתי גבריאל הוא לא בנאדם של דיבורים הוא יותר של מעשים , והוא ללא ספק גבר מושך שכל בחורה היית נופלת לרגליו ויש מלא .
סיימתי להתקלח ויצאתי מחדר האמבטייה בודקת אם יש לי הודעות חדשות , פתאום יש התראה ממספר לא מזוהה פתחתי אותה
גבריאל אבוטבול : בשמונה תהיה מוכנה .
כמובן מי זה יכול להיות אם לא גבריאל , אני ממש לא רוצה להיות איתו באותה מכונית בלי אף אחד חוץ משנינו אני לא אוהבת את ההשפעה שיש לו עלי .
רוז אזולאי : לא צריך שתאסוף אותי נתראה שם .
גבריאל אבוטבול : צריך , בשמונה את למטה .
איזה עקשן הבנאדם הזה אני שונאת שהוא קובע עלי ככה ואנחנו עוד לא התחתנו אני לא רוצה לדמיין איך זה הולך להיות כשנתחתן .
השעה שש כבר אז החלטתי לישון קצת ושמתי שעון מעורר לשבע נכנסתי לישון מתחת לפוך הגדול שלי שאני מאוד עצובה שאני הולכת להיפרד ממנו בעוד חודש .
השעון המעורר קדח לי במוח שצריך להתעורר , קמתי מתקדמת לכיוון חדר המקלחת צחצתי שיניים והתחלתי לבחור בגדים אז הלכתי על משהו קלאסי שבאותה מידה בולט אבל לא מוגזם :

השארתי את השיער שלי פזור ועשיתי קצת ביבליס , התאפרתי קצת בכל זאת זה אירוע חשוב שדורש קצת איפור .
אחרי שסימתי קיבלתי הודעה מגבריאל שהוא למטה , נאנחתי שאני נכנעת ובסוף הולכת איתו .
יצאתי מהבית מתקדמת לכיוון הרכב שלו שחשוב לציין מוגזם בדיוק כמוהו , הוא היה שעון עליו בצורה אליגנטית שמאוד מאפיינת אותו הפעם הוא לא היה לבוש לגמרי בשחור הוא היה לבוש במכופתרת לבנה שמבליטה הייטב את פלג גופו העליון , ומכנס שחור עם חגורה של מותג ונעליים שמרוב שהן מצוחצחות הן כבר נוצצות .
הוא קלט אותי מתקדמת אליו וכמו בכל פעם סרק אותי כמו מכונה , אבל הפעם ראיתי כעס בפנים שלו , הוא התרומם מהרכב והתקרב אלי , נראה עצבני " מה זה הפיסת בד הזאת שאת לובשת " אמר בסירכוז שיניים , גילגלתי לו את העיניים בידיעה שזה מעצבן אותו יותר " קודם כל זאת לא פיסת בד זאת שימלה דבר שני אתה לא תעיר לי על הלבוש "
הוא הסתכל עלי במבט של רצח שפה כבר אני מתחילה לפחד אבל אני לא משדרת לו את זה , " אני כן יעיר לך ואני יחליט לך מה את לובשת יש שם גברים מזדיינים שחושבים מהזין שלהם ואני לא רוצה שהמחשבה הראשונה שתקפוץ להם שיראו את האישה שלי זה לזיין אותה " הוא אמר עצבני והתקדם לכיוון הדלת ופתח לי אותה , אפילו שאני עצבנתי אותו הוא נישאר גנטלמן ולחשוב שהוא קרא לי עכשיו האישה שלו , כאילו אני מבינה שזה מה שאני הולכת להיות ושזה לא מיוחד , אבל הדרך שהוא אמר את זה גרמה לי להינמס הוא אמר אותה בצורה רכושנית , עליתי לרכב והוא עקף אותו ונכנס גם הוא .
כל הדרך אף אחד מאיתנו לא אמר מילה ואני התפללתי שנגיע כבר , עברה שעה של נסיעה והגענו , איך שיצאנו מהרכב גבריאל הצמיד אותי ברוכשניות אליו ואני לא יודעת למה אבל אהבתי את זה , מייד הפלאשיים מצאו את מקומם בעיניים שלי , אבל גבריאל הצמיד אותי יותר והתקדם איתי לכניסה .
כל המבטים היו עלינו רובן קינאה מצד הבנות וחלקם עצבני משיתוף הפעולה של המשפחות , אני שונאת להיות במרכז העינינים , אני וגבריאל התקדמנו לשולחן שלנו ולא הספקנו אפילו לדבר וכבר ניגש אלינו גבר שנראה בסביבות הארבעים לחייו , הוא סרק אותי ואני נגעלתי , גבריאל שם לב לזה וראו את הוריד שלו במצח , הגבר הסתכל על גבריאל ואמר " אז גבריאל לא תציג לנו את הגברת המושלמת הזאת לידך " גבריאל גיחך ללא הומור ואמר " צודק היא באמת מושלמת והיא האישה שלי" ואת שלי הדגיש ובלי שום התראה מוקדמת ריסק שפתיו על שלי .

ואווו נשיקה ראשונה מעניין מה יקרה בהמשך 🙈
אני מצטערת אבל כמעט ואין לי זמן לכתוב פרקים ואני משתדלת מקווה להעלות עוד פרק בשבוע הזה מקווה שתהנו בינתיים מהפרק הזה 🙏💕
נ.ב השיר לא קשור לפרק אבל אני מאוד אוהבת את הסדרה איפוריה וזה אחד מהשירי רקע של הסדרה מומלץ בחום