Episode 6

107 4 1
                                    

נ.מ. ג'ימין
סגרתי את המחשב והמשכתי לחשוב על החלום שהיה לי באותו לילה. אני כבר כמעט בטוח שזה זיכרון מהילדות שלי.

החלטתי לשאול את אימא שלי לגבי זה. למזלי היא עוד הייתה ערה וצפתה בסדרה שלה בטלוויזיה.

"אימא?" "הו, היי ג'ימין" היא ענתה ישר. "אימא אני יכול לשאול אותך משהו?" שאלתי. "כן בטח ג'ימיני, הכל בסדר?" היא השיבה.

"כן הכל בסדר אבל אימא הייתי פעם בחו"ל?" "למה אתה שואל?" "סתם חשבתי על זה קצת ורציתי לברר" "אהמ כן, האמת שכן, אבל אתה היית נורא קטן" היא המהמה.

"באמת? איפה?" הייתי קצת בשוק, יכול להיות שהחלום שלי הוא באמת זיכרון "זה היה לפי דעתי באיטליה, האמת שהיינו יחד עם יון-אה ויונגי שם" עכשיו בכלל הלסת שלי הייתה ברצפה. יכול להיות שראיתי את יונגי בחלום?

"תודה אימא, אני אלך לישון עכשיו" אמרתי והתכוונתי ללכת "חכה רגע ג'ימין אני ויון-אה סידרנו את כל הדברים, ואנחנו טסים בעוד יומיים. אז תהיה מוכן עם הדברים שלך" היא אמרה.

"אה, לאיזה מדינה נטוס בסוף?" שאלתי. "לאיטליה. בסוף אני ויון-אה החלטנו לטוס שוב לשם ביחד ואולי להעלות זכרונות. בעיקר שלי ושלה כי אני מניחה שאתה ויונגי לא תזכרו הרבה. אם בכלל" היא הוסיפה.

"אין בעיה לילה טוב" אמרתי "לילה טוב ג'ימיני"

אני עדיין בשוק. גם הייתי כבר בחו"ל פעם אחת ורק עכשיו גיליתי את זה, וגם זה היה עם יונגי ואנחנו טסים לשם שוב בעוד כמה ימים.

הלכתי לחדר שלי שכבתי על המיטה ונירדמתי אחרי כמה דקות.

*בבוקר שלמחרת*
קמתי בבוקר ונכנסתי להתקלח. הייתה שגרת מקלחת רגילה שבה אני בוחן את גופי ושוב לא אוהב את מה שאני רואה.

הלכתי למטבח אכלתי ארוחת בוקר ויצאתי לבית הספר. הלכתי ברגל כי אני קצת מקדים אז יש לי זמן, וגם אני מעדיף לעשות ספורט כמה שיותר.

אחרי שסיימתי את הבית ספר חזרתי הביתה. בדקתי שוב שהמזוודה שלי מוכנה, ואני ואימי הורדנו את המזוודות שלנו לאוטו.

עלינו חזרה ואימא שלי התקשרה ליון-אה לבדוק אם הם סיימו גם לארוז. הם ענו שכן. המשכנו בעיסקנו להמשך היום והלכנו לישון.

My stranger friend *YoonMin* (boyxboy) -מוקפא-Onde histórias criam vida. Descubra agora