נ.מ. יונגי
אחרי בית הספר הלכתי הביתה ברגל כמו כל יום עם חבריי הקרובים ביותר נאמג'ון והוסוק. אנחנו תמיד הולכים ביחד ברגל כי הבתים שלנו קרובים אחד לשני ולבית ספר.
לנאמג'ון יש שיער סגול ועיניים בצבע חום אדום. להוסוק שיער חום בהיר ועיניים בצבע חום דבש.
במשך ההליכה הייתי כולי במחשבות. חשבתי על הנער הזה ג'ימין, אולי אני צריך להתיידד איתו כי בכל זאת אנחנו נטוס ביחד לחו"ל.
פתחתי את הטלפון וראיתי שאימא שלי פתחה קבוצה, והיא צירפה אותי ואת מינה. ועכשיו אני רואה שגם ג'ימין צורף.
נכנסתי למשתתפים והסתכלתי על התמונה שלו, הוא מצולם עם אימא שלו בים. אני כל הזמן תוהה איפה אבא שלו, אותו עדיין לא ראיתי.
"יונגי" פתאום שמעתי קול מהדהד לי בראש. "יונגי" הנה זה שוב. "מין יונגי!" פתאום התעוררתי מכל המחשבות שהיו לי.
"מה הוסוק?" עניתי. "יונגי סוף סוף התעוררת," הוא התחיל לומר "על מי חלמת שם בהקיץ אה?" "קראש חדש?" נאמג'ון הצטרף אליו. "איך קוראים לה?" הוסוק אמר שוב. "היא יפה?" נאמג'ון המשיך. "מתי נפגוש אותה?" "אף פעם" עניתי לפני שנאמג'ון הספיק.
"מה למה?" הוא שאל. "כי היא לא קיימת. מי אמר שחשבתי בכלל על מישהי" עניתי. "הוסוק אמר" נאמג'ון השיב. "הי אל תפיל את זה עליי, גם אתה אמרת" הוא ענה.
לפעמים אני תוהה למה אני בכלל מסתובב איתם. כן יש לי אישיות כזאת, לא תמיד אני הכי נחמד. אבל הם כבר מכירים אותי ויודעים שאני כזה, אז זה לא מפריע להם. כנראה בגלל זה אנחנו מסתובבים ביחד.
"בכל מקרה," נאמג'ון התחיל לומר "במה היית כל כך מרוכז כששאלנו אותך אם אנחנו יכולים להיפגש היום," באתי לענות אבל הוא המשיך "מה יותר חשוב מאיתנו?" הוא אמר במבט של כלבלב עצוב.
גילגלתי את עיני "סתם נזכרתי שאני עוד מעט טס שוב ועברתי בראש על הדברים שאני אשים במזוודה".
"מה עם הנער היפה הזה שדיברת עליו?" הוסוק שאל פתאום. הסמקתי. אני באמת אמרתי שהוא יפה?
"אני לא אמרתי את זה אל תדבר שטויות" עניתי. "טוב צודק, הנער המדהים הזה" לא עניתי וגילגלתי עיניים. "טוב טוב סליחה. מתי אנחנו נפגוש אותו?"
"לא בקרוב" אמרתי בפרצוף אדיש. "יאא למה?" נאמג'ון שאל. "בגלל שהוא גר רחוק, וחוץ מזה אנחנו עוד בקושי מכירים." אמרתי קצת בעצב, ולצערי השניים הבחינו בכך.
"אז בגלל זה אתה אדיש כל היום? בגלל שהוא רחוק וכנראה לא תראה אותו הרבה?" נאמג'ון המשיך. "אני כל הזמן אדיש" עניתי באדישות. "צודק" הוסוק אמר ונאמג'ון הנהן ועשה אליי מבט אדיש בשביל להחזיר לי. צחקקתי קצת.
הגעתי הביתה לבד בסוף כי הבנים נזכרו שהם בכלל לא יכולים להיפגש היום. הלכתי לחדר שלי ופתחתי את המחשב ושיחקתי במשחק אקראי.
אחרי כמה דקות אני רואה את השם משתמש של ג'ימין במשחק, אני זוכר כי כשהיינו אצלו שיחקנו מהשם הזה.
התלבטתי טיפה ואז אזרתי אומץ ושלחתי לו הודעה- 'היי ג'ימין, זה יונגי במקרה מצאתי אותך פה חחח' ראיתי שהוא ענה לי אז נכנסתי לצ'אט-
'היי יונגי'
'רוצה משחק?'
'אממ אוקיי'
התחלנו לשחק ועברו כמה שעות עד שהגיע לילה. 'נהיה מאוחר ג'ימין. נדבר' זה מה שכתבתי לו, הוא ענה 'טוב יונגי היה נחמד לדבר איתך' הוא ממש חמוד.
סגרתי את המחשב והתכוננתי לשינה, המשכתי לחשוב קצת על ג'ימין ולאחר מכן נרדמתי.
YOU ARE READING
My stranger friend *YoonMin* (boyxboy) -מוקפא-
Fanfictionאממ טוב זה הסיפור הראשון שאני כותבת אז.. לא לשפוט פליז ניסיתי~ בבקשה תצביעו אם אתם אוהבים את הסיפור, אני לא יודעת אם להמשיך או לא ואם הסיפור מעניין בכלל...🥺❤️ אני אשמח אם תכתבו את דעתכם, אולי הצעות לשיפור..?
