*תיאור הבית של ג'ימין*
כשנכנסים לתוך הדירה, מימין המטבח, משמאל פינת האוכל. מקדימה הסלון, ויותר קדימה המרפסת. כשמתקדמים לסלון משמאל יש כניסה למסדרון שמוביל לחדרי הבית. בתחילת המסדרון מימין, החדר של ג'ימין. משמאל, חדר המקלחת. בהמשך מימין יש את חדרה של אימו של ג'ימין.
*חזרה לסיפור*
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר. הלכתי לכיוון המקלחת.
"ג'ימיני," אימי התחילה לומר, "עוד מעט החברה שלי תבוא כדי שנכיר אותה ואת בנה. הם תכף מגיעים." הנהנתי ונכנסתי להתקלח.
אני לא בטוח למה אבל החלטתי למשוך את הזמן. לרגע שכחתי שאנחנו מארחים היום. ואז שמעתי רעש של דלת הבית נפתחת.
הייתי כל כך לחוץ. הנחתי שהאורחים הגיעו, אבל נזכרתי שאין לי פה בגדים. אני לא מאמין ששכחתי להביא אותם.
סיימתי את המקלחת והסתכלתי על עצמי במראה. הנחתי את המגבת על גופי בצורה הכי פחות מפדחת.
אני כל כך מתבייש בגוף שלי, אבל כנראה שאין לי הרבה ברירות.
פתחתי את הדלת ויצאתי לכיוון החדר. יש מרחק של שניים שלושה צעדים מהמקלחת לחדרי.
הסתכלתי לסלון ושם ראיתי אותו. יושב על הספה ומתעסק בטלפון, אך כששמע את הדלת נפתחת, עיניו מיד הופנו לכיווני.
עינינו נפגשו ובהינו אחד בשני במשך כמה שניות. כל כך הסמקתי באותו רגע. כמעט ורצתי לחדרי אבל הרגעתי את עצמי לאט לאט. אימי וחברתה כנראה היו במרפסת או משהו כי ראיתי רק אותו.
נכנסתי לחדר שלי וסגרתי את הדלת. מיד התיישבתי על הריצפה צמוד לדלת. הייתי כל כך נבוך.
ואז ניזכרתי, בפנים היפות שהופנו אליי. בעיניים הכהות שבהו בי. בשיער החום כתום עם הגוונים הבהירים שנתנו לו מראה כל כך מושך.
מיד הזזתי את ראשי מצד לצד מהר בכדי להוציא את המחשבות הללו מראשי, וקמתי להתלבש.
'על מה אני חושב בכלל, אני סטרייט' אמרתי לעצמי בלב.
יצאתי החוצה וראיתי את אימי וחברתה במרפסת כאשר בנה בסלון. הלכתי והתיישבתי בסלון.
שקט מביך שרר בחדר. כל כך חיכיתי למשהו שיעצור את אותו השקט. וכאילו מישהו באמת שמע את בקשתי הם נכנסו פנימה.
"הו ג'ימיני אני רואה שפגשת את יונגי," אימי אמרה בזמן שנכנסה פנימה. אז יונגי זה השם שלו. "תכיר את יון-אה". קמתי מהספה, "נעים להכיר" וקדתי בפניה.
"נעים להכיר גם אותך ג'ימין," היא אמרה. היא נראית ממש נחמדה. "מינה, בואי נמשיך לדבר על הפרטים ליד השולחן, אני אביא את הדפים." היא פנתה לאימי, "כמובן" היא ענתה.
חזרתי להתיישב על הספה והפניתי את מבטי אל הצעיר שישב בספה לידי. הוא הסתכל עליי במבט לא מובן, היה נראה כאילו רוצה להגיד משהו אבל לא מצליח.
"א-אז אני ג'ימין," ניסיתי להתחיל שיחה למרות כל ההסמקות שלי למראה הנער שראה אותי מקודם במגבת "מה אתה יכול לספר לי עליך? א-אני אשמח לדעת".
הוא חשב קצת ואז ענה "אני מין יונגי, אני בן 17 מצפון הארץ. אני אוהב לשיר, בעיקר ראפ ואני גם כותב את חלקם." הוא סיפר "ומה אתה יכול לספר לי על עצמך?"
אני גר במרכז הארץ, אנחנו במרחק של שעה וקצת נסיעה.
הוא העביר את השאלה בחזרה אליי. "אני פארק ג'ימין, גם אני בן 17. התחביבים שלי זה בעיקר ריקוד ושירה.
יש לי גם חתול שאני לא יודע אם הספקת להכיר," הפניתי את מבטי אל המסדרון, בניסיון לחפש את החתול השחור שלי מייקי.
"מייקי," קראתי לו, הוא לא בא. "הוא כניראה בחדר שלי, משחית שם בגדים שלי או משהו" ניסיתי להוציא ממנו קצת צחוק.
הוא מיד צחקק ואני גם. המשכנו את השיחה וסיפרנו על עצמנו עוד דברים. הרגשתי שהשיחה קצת לא זורמת אז הצעתי לו לבוא לחדרי שנשחק במשחק וידאו במחשב אולי.
"אז אני מניח שזה מייקי" הוא הצביע על הגור השחור ששוכב על מיטתי ברוגע, כאשר ברור לעין שלפני כן הכריז מלחמה עם בגדיי.
ואז ראיתי את זה. בגדיי התחתוניים היו מפוזרים על כל המיטה. החתול שלי החליט להביא את כולם לפה מהארון הפתוח שלי. אני חייב ללמוד לסגור אותו.
מיד קפצתי ממקומי לאסוף את כולם כשיונגי צחקק מהצד שראה אותי מסמיק.
אספתי את בגדיי והתיישבתי על כיסא המחשב שליד המחשב שלי שליד מיטתי, וסימנתי ליונגי לשבת בכיסא השני.
התחלנו לשחק בכמה משחקי וידאו, הוא ממש טוב בזה, אבל לא יותר ממני. שיחקנו כמה משחקים עד שיון-אה ואימי נכנסו לחדר ואמרו שיונגי והיא נוסעים חזרה לביתם. אמרתי להם להתראות וליויתי אותם לדלת.
חזרתי לחדרי ושכבתי על המיטה מוסמק. 'זה היה אחד הימים המביכים יותר שקרו לי' חשבתי לעצמי.
ESTÁ A LER
My stranger friend *YoonMin* (boyxboy) -מוקפא-
Fanficאממ טוב זה הסיפור הראשון שאני כותבת אז.. לא לשפוט פליז ניסיתי~ בבקשה תצביעו אם אתם אוהבים את הסיפור, אני לא יודעת אם להמשיך או לא ואם הסיפור מעניין בכלל...🥺❤️ אני אשמח אם תכתבו את דעתכם, אולי הצעות לשיפור..?
