אני כנראה ימשיך לעלות כמה שאני יכולה, אני מקווה שתיהיו מרוצים
_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_
הבוקר הגיע, השמש עלתה, ג׳ימין התחיל לפתוח את עינייו לאור קרניי השמש שטיילו על פניו, מעירות אותו מין החלום שחלם שבו הוא חי את החיים וטובים ביותר שאפשר לבקש לאותו רגע, הוא היה בטוח שהחלון שהוא חלם אמיתי, הוא היה כל כך שמח עד שקרניי השמש העירו אותו מחלומו.
ג׳ימין קם ממיטתו לקח את המטרייה שלו ויצא מביתו והלך לאגם, הוא שטף את פניו ולקח את הדלי שבו היו בגדים והוא לקח מקל עבה וטבל את הבגדים באגם ואחרי זה הכה את הבגדים על המקל כדי לייבש את הבגדים יותר מהר.
הוא שם את הבגדים חזרה בסל לאחר שהספיקו לו המכות לבגדים, הוא הרים את הסל ואת המטריה שאותה לוקח איתו לכל מקום וחזר לביתו וסידר את בגדיו במין ארון פשוט שנחשב לאותב תקופה למאוד יקר ויצא מביתו שוב ופגש בפניו של הוסוק ורץ אליו וחיבק אותו חזק והוסוק שנבהל טיפה אך חיבק חזרה ובילגן את שיערו של ג׳ימין וג׳ימין בירך את הוסוק ב״בוקר טוב״ עם חיוך רחב והוסוק לא יכל שלא לחייך למראו החמוד של ג׳ימין הישנוני שעדיין מחבק אותו והוסוק בירך את ג׳ימין חזרה ב״בוקר טוב״ עם חיוך זרחני ושמח שגרם לג׳ימין לחייך אפילו יותר.
עורב עם מכתב הגיע להובי והובי לקח את המכתב וקרא מה רשום בו.
במכתב רשום:
״תפגוש אותי בגבול לעולם החצוי, אני מחכה, יש לך 23 דקות להיות פה״.
הוסוק תוך כדי קריאה זימזם את מה שרשום ואז שאל בקול חלש ובעיקר לעצמו ״מי שלח את זה?״.
ג׳ימין הסתכל על הוסוק במבט מבולבל והוסוק מהר הסיט את מבטו לג׳ימין ואז הוסוק חייך אל ג׳ימין אך בכללי הוא משתדל לא להלחיץ את הצעיר ממנו ואז הוסוק אמר בחיוך ״אני צריך ללכת, זה לא יקח יותר מידי זמן״ וג׳ימין הנהן והוסוק הלך למקום שרשום במכתב ופגש שם בפניו את טאהיונג שעמד זקוף עם ידיים מאחורי הגב בצורה מכבדת, בכל זאת, הוא מלך.
הוסוק הלך אליו וטאהיונג סובב את ראשו לכיוון הבוגר ממנו ומסתכל עליו ואומר ״שלום לך, הקדמת״ הוסוק ענה לו ״שלום גם לך״ טאהיונג הסתכל על הוסוק והוסוק הסתכל עליו, הם נשארו ככה בערך דקה או שתיים ואז הוסוק שבר את הדממה ואמר ״למה הזמנת אותי?״ ואז טאהיונג ענה ״לאימון היומי שלך״ הוסוק ענה לו ״אני לא ממש רוצה אימון עכשיו, אין לי כוח לאימון״ וטאהיונג ענה לו ״אתה דחית את האימון יותר מידי פעמים ואתה מבזבז לי זמן יקר, לא יצא מכל זה כלוח אם תמשיך לדחות את זה״ הוסוק מגלגל עיניים ומתחיל ללכת משם כי אין לו כוח לזה ולעוד ויכוחים עם טאהיונג ואז טאה תפס להובי את היד והם הרגישי זרם והם מהר זזו והסתכלו אחד על השני בהלם ואז טאהיונג ענה ״א-אנחנו לא.. לא, נ-נכון?״ ואז הוסוק ענה לו ״כנראה ש-שכן״, הוסוק הצמיד את טאה לעץ שהיה שם ושעין את ידו על העץ וטאהיונג היה המום והסתכל על הוסוק והסמיק ואז הוסוק הצמיד את את המצח שלו לשל טאהיונג וטאהיונג התמיד את המצח שלו לשל הוסוק והוסוק ליטף עם היד השנייה את הלחי של טאהיונג וטאהיונג הרגיש את הלב שלו מתמלא באהבה והלב שלו פועם ברמה לא נורמלית והמחשבות בראשו לא עוצרות והוסוק קטע את מחשבותיו של טאהיונג וגרם לפעימות ליבו של טאהיונג להאדק בכך שהניח את שפתיו על שפתיו של טאהיונג לנשיקה חמה ואוהבת וטאהיונג הגיב חיובי לנשיקה ונישק חזרה ואז הוסוק זז מטאהיונג וטאהיונג חיכך בגרונו בעוד הסומק שעל פניו מתחיל להרגע ואז טאהיונג פלט ישר להוסוק ״ה-הלכנו מהר מידי, הגזמנו, נ-נראה לי שאני ילך״ הוסוק בדיוק עמד להגיב והדבר היחיד שהספיק להוציא זה ״טאהיונג חכה! בוא הדבר על זה שני-״ אבל טאהיונג כבר הלך, הוא כבר לא שומע אותו והוסוק נאנח וחזר לביתו וטאהיונג חזר לארמונו.
הגיע הערב וג׳ימין יצא לבחוץ לנשום אוויר מכל היום המשעמם הזה, הכל היה טוב ויפה עד שעיניו פגשו ביצור שחור שהולך על ארבע מתהלך שם ומתקדם לכיוונו של ג׳ימין באיטיות ומתחיל להתהלך מסביבו באיטיות מלחיצה, לקח לג׳ימין כמה דקות לקלוט שזה פנתר שחור, היה לו קשה לראות בחושך הכבד, מפני שהכפר כולו חשוך וגם החושך של הלילה ביחד יצרו חושך כמעט מוחלט, ג׳ימין אהב את החושך הזה מפני שכך הוא יוכל להיות בשקט עם עצמו ועם המחשבות שלו, לעשות סדר לכל מה שקורה בתקופה האחרונה. ג׳ימין הרגיש את הלחץ שרק הולך וגובר בכל סיבוב של הפנתר, הפנתר מסתובב מסביב ג׳ימין בחושך המוחלט ומסתכל עליו עם עינייו הזהובות עם גוון כתמתם שנתן לעינייו צבע מיוחד, הפנתר עצר לפתע והלב של ג׳ימין עצר איתו, הפנתר זינק לכיוון ג׳ימין וג׳ימין התחיל לרוץ והפנתר אחריו וג׳ימין רץ לביתם של נאמג׳ון והוסוק והפתר לרודף אחריו וג׳ימין דפק על הדלת בהיסטריה והביט מידי פעם לאחור להסתכל על הפנתר שרק הולך ומתקרב וכשהפנתר היה שנייה מג׳ימין הוסוק פתח את הדלת ומשך את ג׳ימין פנימה וטרק את הדלת מהר והנמר התנגש בדלת, הוסוק ליטף את הלחיים של ג׳ימין בדאגה ושאל ״אתה בסדר?!״ וג׳ימין רק הנהן כתשובה, שאגות של הפנתר נשמעו מאבר לדלת והתנגשויות חזקות נשמעות גם כן, הנמר מנסה לשבור את הדלת, ג׳ימין והוסוק לא יודעים מה לעשות, הוסוק עלה לקומה העליונה עם ג׳ימין והכניס אותו לארון בגדים וסגר את דלתות הארון וירד למלטה לסלון והתחיל לרשום מכתב למישהו, הדלת נשברה ובכניסה עומד הפנתר הוסוק מנסה להתעלם והפנתר הולך אליו באיטיות ומריח אותו ומשם ממשיך להתלך בבית עד שמגיע למדרגות לקומה בה ג׳ימין נמצא, הפנתר עלה באיטיות לקומה העליונה בה ג׳ימין הסתתר.
הפנתר התחיל להתהלך בקומה העליונה ולנסות להריח את ריחו של ג׳ימין, ג׳ימין הציץ על הפנתר דרך הארון והפנתר הפנה את ראשו לארון בו צימ התחבא וג׳ימין פחד כל כך כי הוא ידע שהפנתר עלה עליו, הפנתר ממשיך להתלך בחדר ואז הוא מגיע ללייד הארון, ג׳ימין יכל לראות את הצד של הפנים של הפנתר וזה בדיוק איפה שהרווח בארון בו ג׳ימין מציץ.
הפנתר לפתע התחיל לשרוט את דלתות הארון וג׳ימין נבהל והפנתר שואג ועושה חתכים בדלות של הארון ולפתע הפנתר שרט את דלת הארון וזה עבר לידו של ג׳ימין, לג׳ימין יש באיזור הכתף שלוש חתכים ענקיים בגלל השריטה של הנמר, החתכים מדממים בלי אפסקה וג׳ימין שם יד על החתכים בכאב וכיווץ את פניו בכאב והפנתר הצליח להפיל את דלתות הארון וג׳ימין הסתכל על הפנתר בפחד והפנתר הרים את ידו כאילו הוא בא לשרוט את ג׳ימין ואז....
_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_&_
אני מצטערת כל כך שאני לא כל כך פעילה, אני אנסה, אני אשתדל לכתוב יותר פרקים ככה שכבר יהיה לי מוכן פרקים חדשים להמשך
YOU ARE READING
☠️THE DARK EYE☠️/JIKOOK (בהפסקה)
Vampireהסיפור מתחיל בזה שג׳ימין לילה אחד איבד את הוריו בגלל שד מהעולם החצוי והיה מלחמה וג׳ימין נחטף בידיי טאהיונג לג׳ימין היו כוחות מיוחדים והוא היה ילד האומגה. לג׳ימין היה רק בן אדם אחד שיכל להיות איתו וזה היה ג׳אנגקוק, ג׳אנגקוק היה ילד האלפה ושניהם נמצאי...
