קללה של אושר

הודעה

מי שראתה פירסמתי גם בטבע שבי 2,אני מפרסמת גם כאן כדי שתדעו שגם על הסיפור הזה אני חושבת
בנות,אני רוצה לפתוח את הלב.
מעולם לא עשיתי את זה,וגם לא ציפיתי שאעשה את זה.
הרבה זמן לא כתבתי ,מסיבות כאלה ואחרות.
אני מרגישה תקועה ,אני באמת מנסה לכתוב ולא מצליחה.אני נלחמת בשביל זה ,אני אוהבת לכתוב.זה כמו אוויר לנשמה.אבל אני מרגישה שאני מתמודדת עם זה בעצמי ,ולא מנצלת את ההזדמנות שיש לי כאן,שזה בכן.
אני מרגישה שכל הרעיונות שהיו לי,או הדמיון המופרח,האוצר מילים הרחב,פתאום הכל נעלם כלא היה.לא יודעת אולי זה מחסום כתיבה שחוזר על עצמו מליון פעמים.
אני באמת כותבת את זה ואפילו לא יודעת איך אני מסכימה לעצמי לכתוב את זה.זאת אומרת,לפתוח את הלב 😔
אני אדם מאוד חזק באופי שלי,וכאן אני מרגישה חולשה.אני מרגישה שקשה לי לכתוב ואני לא יודעת מאיפה זה בא.מצד אחד אני יכולה רק לכתוב ולשמור על אינטרקציה איתכן רק דרך כתיבת הפרקים בסיפור.
אבל אני לא רוצה את זה ככה,אני באמת רוצה אפשר לומר להשתמש בכן לטובה.
אפילו עכשיו שאני כותבת את זה אני מרגישה שזה בכוח,אני לא יודעת מאיפה זה נובע.אולי מהפחד שהפרקים לא יצאו כמו שאני רוצה,או שיתפקשש משהו,אני לא כתבתי הרבה זמן.ואכן,אני מרגישה שאני כבר פחות טובה בזה.

אז אני מבקשת שתבינו אותי,אם פרקים יוצאים אחרי הרבה זמן.במיוחד עכשיו כשיש לי יחסית זמן בגלל המצב הנוראי הזה,שה בגלל שאני רוצה שהכל יצא מושלם ואני באמת לא רואה את זה ככה.כן אולי אני יותר מידי פרפקציוניסיטית ולא מודה בזה..

הטיפ שאני נותנת לעצמי בכתיבה כל פעם,זה לשחרר ולכתוב איך שזה יוצא מהלב שלי.כתיבה זה לב.לא משחק.לא חיקוי,לא גניבה מספר אחר.זה פשוט לב של כותב.ככה אני חושבת.

אני גם יודעת שפעם הספרים שלי היו ברמה שהמון הכירו אותם,היום הרבה כבר לא קוראות את הסיפורים שלי כי זה קשה לקרוא סיפורים שהכותבת כל פעם נעלמת ואז שוכחים ולא זוכרים את הסיפור וההמשכיות.
אני מבינה אותן לגמרי ולא ציפתי למשהו אחר.

אולי אם יש לכן טיפים לכל המחסומי כתיבה האלה,או עצות.
אני אשמח לקבל אותם,יש לי מלא רעיניות.
אבל אני תקועה ואני פשוט לא יודעת איך לכתוב אותם.
תודה❤️
אשמח שכל אחת תגיב ולא תתבייש,זה יעזור לי ולסיפורים שלי.
אני לא יודעת אם כל כותבת היית עושה את זה,אבל למדתי שזה לא בושה להודות בקושי שלך ואפילו לבקש עזרה🥰