מחיאות כפיים לי שיכתבתי את הפרק בשעה!הכל בשבילכם,כן זה לקח לי ים זמן אבל מה נעשה שהוואטפאד לא אוהב אותי היום?
מציעה לכל מי שקראה את הפרק כבר שתקרא אותו שוב,אני יודעת שזה מעצבן שהפרק נמחק ככה בפתאומיות ותאמינו לי שאותי זה עיצבן עוד יותר כי הוא מחק לי פרק לצמיתות שעבדתי עליו כל יום שעה בגלל שלא היה לי זמן בכלל.
כל מי שקראה אותו שתקרא שוב כי זה יצא טיפה שונה,נסיתי לכתוב לפי הזכרון שלי אבל היה הרבה דברים שנתקעתי בהם אז שיניתי אותם.
תהנו מהפרק יפות שלי,ואני ממש מצטערת על התקלה הלא נעימה הזאת,גם כן הוואטפאד החרא הזה גרם לי לעשות עבודה כפולה ולכתוב פרק מחדש,רק מקווה שהוא יצא טוב כמו הקודם.
אוהבת ים ושוב סורי ומלא מלא סורי.
וכל מי שהגיבה בפרק הקודם,בבקשה אני אשמח אם תגיבו שוב פעם בפרק הזה כי לא ראיתי שום תגובה וזה יעשה לי רק טוב לראות את התגובות שפיספתי אותם כי הפרק נמחק כל כך מהר ולא הספקתי לראות אף אחת,אז תגיבו את התגובה שלכם מחדש.
תהנו מהפרק כמו שהמוח שלי נהרס מלנסות להזכר בכל מה שכתבתי בקודם,אלוהים גדול ועזר לי להזכר חחח.
תודה שחיכתם ולא תודה לוואטפד שהעציב אותי נורא 😆😱😂❤
לילה טוב.
~~~~~~~~~~~~~~~~
"אני מצטערת איידן."אמרתי בקול שקט וליטפתי את החזה שלו,הוא הרים את הראש שלי מהחזה שלו והביט בעניים שלי,וזה כל מה שהיה ביננו.שתיקה והעניים הכחולות שלו שהביטו בשלי.העניים שאני לא מצליחה לקרוא אותם ואני לא יודעת מה עובר בתוכם אבל נראה שהוא מתאפק לא לדבר.מה שאני כל כך צריכה עכשיו לשמוע את הקול שלו שיגיד לי שהוא סולח לי והכל יהיה בסדר,ואת זה אני לא שומעת רק רואה את העניים שלו מתמקדות בשלי.
הדמעות שהיו לי כבר אינן מרוב שאיידן ניגב כל דמעה ודמעה שיצאו מעניי הכואבות והשורפות.
איידן המשיך להביט בעניים שלי ולנגב את הדמעות שלי.כל כך רציתי לשמוע את הקול שלו,שרק ידבר ולא ישתוק יותר.אני שונאת שהוא שותק ולא מדבר.זה משדר כל כך הרבה דברים לא נעימים שלא הייתי רוצה בהם.
לפתע הרגשתי את שפתיו בשפתיי ואת אפו דבוק באפי,השפתיים העבות שלו שהעניקו לי את החום שהייתי צריכה ממנו אבל לא יכלו לכפות על המילים שלו,המילות הבנה ותמיכה שלהם אני זקוקה יותר מכל.
"אני אוהבת אותך."לחשתי לשפתיו וחיכיתי שיחזיר לי באותה תשובה אך זה לא קרה,כל מה ששמעתי ממנו זה רק שתיקה,גם הפעם.
רק שאז הרגשתי את עצמי מחובקת חזק בזרועותיו ואת ידיו מלטפות את הגב שלי.
שפתיו לא זזו לרגע מהמצח שלי והנשימות שלי נכנסו ממש אל תוך הלב שלי.
"שלום ילדים שלי."קולה השמח של אמו של איידן נשמע בחלל הסלון ושנינו הסתובבנו אליה פוגשים אותה מנשקת את מיאל ודיאן בעגלות שלהם ששיחקו עם עצמם ועם הצעצועים שלהם.
איידן שיחרר אותי ממנו וניגב את הדמעות הבודדות שהיו על פניי,הסתובב לאמו שהתקרבה אליו ונישקה את שתי לחיו ואז עברה אלי בחיבוקים ונשיקות.
YOU ARE READING
קללה של אושר
General Fictionקללה של אושר או קללה של עצב? בלי הבטחות,אף אחד לא מבטיח שקללה יכולה להיות רעה ולהרוס הכל. קללה היא גם אהבה. √תכנים מיניים. √שפה גסה √דיבור מיני תאריך העלת הסיפור: 31/1/16
