פיצה בוי

פרק 17 / אנג'ל

״אני שונא את הקסדה הזאת.״ מלמלתי בכעס כאשר ירדתי ממכונת המוות בצעדים עקומים, רגלי פוסעות בצורת זיגזג עם כל צעד נוסף שלקחתי, וידי הרועדות שלפו ממני את אותה קסדה חונקת לפני שדחפתי אותה בין ידיו של השליח המשועשע.
״חשבתי שאתה שונא את האופנוע.״ הוא הזכיר, ואני סידרתי את שיערי תוך שעניתי לו; ״גם, אבל את הקסדה יותר, היא עושה לי קשרים וכולה מוצפת בריח של הזיעה שלך.״ התלוננתי, למרות שהעניין עם הריח לא היה נכון, היה בי צורך לעקוץ את השליח, גם כי ידעתי איך הוא מתכוון לענות ולגמרי חיפשתי את זה.
״תתרגל לריח מלאך, המיטה שלך מתכוונת לאמץ אותו.״ הוא הגיב כפי שתכננתי, ולחיי האדימו כמובן.
״אתה מתכוון למיטה ׳שלנו׳?״ שאלתי בהומור, והוא משך אותי אליו בחולצתי, ״בדיוק כך.״ אישר ואז יישר את לבושי.

כבר עברנו שלושה בתי עסק שלא הסכימו לקבל מישהו כמוני לעבודה. תחילה במשרד של חברת טלפונים שהחליטה שהשיער שלי לא ייצוגי מספיק, אחר כך במאפיה שקבעה שהרזון שלי מעביר מסר שגוי לקהל הקונים, ולבסוף בבית מלון שטען שאני צעיר מידי למרות שהם מעסיקים צעירים מימני, אבל הכל בסדר... גם אני הייתי פוסל אותם מהסיבות שלי.
חברת טלפונים? זה היעוד בחיי? להיות מזכיר? לא תודה, ומאפיה? מה זו הבגידה הזאת בפיצה? לא, ולבסוף, איזה מזל שאני ׳צעיר מידי׳ כדי לעבוד בבית המלון, אני ממש לא רוצה לעבוד בשירות חדרים, מי יודע איזה סוג של אנשים מזמין שירות חדרים, ואיזה סוג של שירות הם יצפו מימני לספק.

״צ׳ייססס~״ התבכיינתי, ״אני לא רוצה לעבוד~״ המשכתי באותו טון בכייני והקפתי את צווארו בזרועותי הדקות, מנסה להיראות כמה שיותר חמוד בעיניו, והוא חייך אלי באותו שעשוע.
״אתה הולך להמשיך את ההצגה הזאת בבית מלאך, אבל כרגע... אנחנו נמצא לך עבודה, כפי שהבטחתי.״ הוא התעקש, ואני נאנחתי.
למען האמת אני מאוד רוצה לעבוד, אבל פשוט לא ראיתי את זה קורה... אני גרוע, בהכל, כבר עדיף שאהיה נער ליווי באמת.

״יש מקום אחד שאני חושב שתתאים לו בצורה מושלמת.״ הוא עודד אותי, ואני זייפתי חיוך בזמן שעקבתי אחריו, תודה שאתה לא מוותר לי צ׳ייס, רציתי להגיד בקול... רציתי.

תוך מספר צעדים, נער הפיצה נעצר אל מול מסעדת מזון מהיר קטנה, לוגו ירקרק התנשא מעל ראשינו בכתב מיוחד, ״סושי בר?״ קראתי והוא חייך אלי.
״כן, הם מקבלים המון נערים כמוך עם שיער צבוע, צעירים וחתיכים, זה מושך את כל הנערות והאוטקוז, אתה תשתלב יפה.״ הוא סיפר, ואני גיליתי חששות.
״זו לא בגידה בפיצה?״ שאלתי, אוחז בידו, רק מנסה למשוך זמן, אך הוא קלט אותי מהר מאוד ומשך אותי לחיבוק צמוד.
״יהיה בסדר, אם אתה מרגיש שזה לא בשבילך תגיד לי, אתה יודע שאין לי בעיה להניח אותך על כיסא מלכות ולשרת אותך לנצח, אני פשוט רוצה שתהיה לך חוויה מתקנת.״ הוא לחש ואז נשק לראשי בצורה הכי מגוננת שקיימת, הרגשתי שהלב שלי... והעיניים שלי... צ׳ייס פשוט, הוא... צ׳ייס אני אוהב אותך, רציתי להגיד, אבל זה לא הזמן, אני צריך להתעשת על עצמי.